היתי רוצה לדעת מה קורה פה.
בדיוק כמו שקולו של הדור - הזמר של מלכה באיה טוען בשירו - "פתאום חם, פתאום קר"
אני לא מבחינה, לפני 3 ימים שחטתי והקרבתי את גופי לאלוהי הגופות השזופות. ועכשיו אחרי שהוא עובר תהליך התכלות וכל העור יורד ממנו ומתחתיו מחכה עור חדש ושזוף (טוב לא שזוף, אנושי, אני לבקנית אחרי הכל) פתאום נהיה קר. מה הטעם לחיי כעת אם לא בללכת בחולצות החושפות את הגוון האנושי שלי?
ובכלל, להיות לבקנית זה חרא של דבר. תהליך השיזוף הופך לתהליך מסובך יותר מהרכבת פצצת אטום איראנית (מעניין אם גם זה מייד אין צ'יינה וההוראות בסינית שאף אחד לא באמת מבין).
ברגע שאתה שחום עור, אתה צריך לצאת אל השמש ואז אתה נהיה שזוף עור.
ברגע שאתה לבקן, יש תהליך,
אתה הולך לשמש, מטגן עצמך למשך שעות, שם קרם הגנה לחצי שעה האחרונה, אתה יודע, כדי לא לחלות בסרטן העור.
ואז חוזר הביתה, ופה זה תמיד מין קטע שכזה, רק אחרי שאתה חוזר הביתה ומתקלח אתה פתאום מרגיש עד כמה באמת נשרפת.ואז אתה מתחיל לשים אלוורה ומבין שהיא לא אמורה להסריח כמו חתול רקוב ומחליף לקרם גוף, ואתה מורח קרם גוף כדי שלא יכאב,ף ואז קרם גוף נגד השלפוחיות (שגם ככה אתה מפוצץ) ואז קרם גוף כי התמכרת לזה שאתה מריח ומרגיש כמו תחת של תינוק. ואז מגיע ה-שלב. שלב הקילופים, ובינינו- אין אדם שלא מכור ללקלף לעצמו את העור, לא משנה כמה מעוות זה נשמע.
ואחרי הקילופים ואחרי השבוע הכואב והנורא הזה אתה יוצא חדש, ב0.3% שחום יותר ממה שהיית פעם, וזה מה שעושה את ההבדל :).
כל הכבוד, רק עוד 374748259030 ואולי אפילו אגיע לגוון של בן אדם.
בחיי, היתי צריכה לגדול באירופה. מעניין באמת איך שם. זאת אומרת, כאן אם אתה יושב בחוף היה באילת ושם קרם הגנה ישר תרגיש איך כל המבטים מופנים אליך ואיך כולם צוחקים עליך ועוקבים אחרי מעשיך (בעיקר כי אתה פרנואיד מטומטם).
ובאירופה? ששיזוף זה לא כזה משהו? אני מעדיפה להאמין שאלה שלא מורחים קרם הגנה נשלחים לצינוק ובעוד אלה שאפילו שקלו לשניה לשים שמן פשוט מועלים למוקד. נראה אותם נשרפים אז.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
