אם רק הייתה לך האפליקציה, בפייסבוק, שאתה יודע מי נכנס לך לפרופיל הכי הרבה אז...
אני הייתי במקום הראשון.
אני עדיין מכורה אליך. עדיין רואה תמונות שאתה מתוייג בהם, מתעדכנת מה חדש, בחיים שלך.
אני רואה שהכל בסדר. מדמיינת אותך. כמעט רואה אותך, פה לידי. כל כך רוצה לאהוב אותך. לאהוב אותך מכל הלב!
או לפחות ממה שנשאר ממנו.
באמת שלא נשאר הרבה אחרי מה שעשית לי.
ת'אמת? אני אפילו לא מכירה את עצמי. נהייתי ממש דפוקה.
לא מסוגלת יותר להיות לבד. ואם אני כבר לבד אז זה עם כוסית וויסקי לפני שינה.
לא, לא אחת. אולי 7 צ'ייסרים.
לפני כמה ימים חיסלתי חצי בקבוק לבד. בלילה קר.
בסופי שבוע מתרוצצת. נמחקת. ולא חושבת על כלום. ולא רוצה אותך.
כולם רק רוצים אותי. חוץ ממך.
ואתה.. אתה.
את ליבי ריסקת. את החיים שלי הרסת. מה עשיתי כל כך רע אלוהיםםםםםם
למה אני לא מפסיקה לבכות ולהיות ככה. איך מפסיקים להרגיש? ניסיתי את כל הדרכים!
ולמה רק איתך... זה היה כזה מיוחד...?
רע לי.
רע לי בלעדיך.
הילדה שהכרת, כבר מעולם לא תחזור להיות! היא מתה! מתה בגללך! הרגת אותה ועכשיו אין שם כלום.
בגללך.