שוב עדכון של פעם בשנה. מרגישה שאם לא אכתוב את זה איפשהו זה בסוף יתפוצץ החוצה.
לא אפרט כלום כי גם ככה יש המון דברים ואין לי זין לחפור עליהם עכשיו. מה שכן יכולה להגיד זה שהלוואי והייתי יכולה לסלוח אבל אני פשוט לא מסוגלת
לא אחרי מה שעשו לי. לא אגיד שאני מלאך אבל פאק למה לעשות לי כאלה פאדיחות. יש בי כל כך המון כאס אני מרגישה שבא לי ללכת.. ללכת הביתה לאמא איפה שאני רצויה איפה שאני תמיד אוהבת להיות, איפה שאוהבים אותי ולא רוצים שאלך. איפה שיש לי מקלט לצרוח לבכות לקלל את מי שבא לי,לדבר איך שבא לי ועל מי שבא לי...
ואף אחד לא יכול להגיד כלום. כי לאף אחד אין זכות דיבור. כי זה הבית שלי, החדר שלי ואני עם עצמי.
סעמק שוב עזבתי את הבית ואני מתחילה להעריך הכל שוב מחדש. הו אמא... כל כך צריכה את החיבוק שלך. רק שלך. כי רק את אמא שלי!!! את בחיים לא תגידי לי ללכת!!!! איכפת לך ממני!!! באמת אני יכולה לבוא אלייך מתי שבא לי להשאר כמה שבא לי ואי אפשר להשוות אותך לשומדבר אחר כי את הכי מושלמת מכולם! עלהזין שלי הכל אני יודעת שאת אוהבת אותי באמת. את בחיים לא תגידי לי ללכת...
את בחיים לאתתייחסי אלי רע... אני כל כך אוהבת אותך אמא...
ומיכלי... אחות קטנה ואהובה... מה עשיתי שהייתי חרא אחות כל כך. שוב פעם הוכחתי לעצנמי מחדש. רק משפחה בחיים לא תבגוד בי! רק משפחה תשאר לצידי ולא תפנה לי את הגב!!!!
ואת??? את יכולה ללכת להזדיין!!!! יש לי אמא פי אלף יותר טובה ממך! פי אלף יותר אוהבת ובחיים לא תתערב ביחסים שלי עם אנשים אחרים! כוס עמק! את יודעת מה? זה יחזור אליך! אני אגרום לזה לחזור אליך פגעת במי שאסור לפגוע ...
אם לא הייתי מסוממת הייתי נוסעת הביתה ומחבקת את אמא שלי כל כך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
