לפעמים, יש את המגע הנואש הזה
שאני מרגישה שאתה נאחז בי, ואני בך, שלא נאבד את זה
שזה לא יחליק לנו מבין האצבעות...
וכל כך אהבתי אותך אתמול כשזה קרה, שוב
היה משהו כל כך נואש, בכל נשיקה, בכל ליטוף, בכל מגע קטן
והיית כל כך עדין, ונגעת בכולי
חדרת מתחת לעורי, הכי עמוק שרק אפשר
ובכיתי
לא רק הדמעות שזלגו החוצה, גם בפנים בכיתי
בהתחלה מפחד, אח"כ מהקלה, בסוף - מרוב אהבה
והשפתיים שלך, כשלחשת לי "אני אוהב אותך"
והעיניים שלך, כשהסתכלת עלי תוך כדי - הכל כ"כ ריגש אותי
אני עדיין פוחדת, שלא נהיה חזקים מספיק, שלא נרצה מספיק
שנוותר בקלות רבה מדי
אבל אין לי הרבה ברירות. אני נאלצת לבטוח בך, כי אתה הגבר שלי
גבר אהוב ויפה שלי
ואם בך אני לא אבטח - אז במי?
וכל חיבוק שלך מעלה אותי למין גן עדן חלומי ולא מציאותי, ומצד שני מוריד אותי חזק אל הקרקע,
וגורם לי להרגיש כ"כ יציבה ומוגנת
רק חיבוק שלך גורם לי להרגיש ככה
רק אתה מסוגל לזרוק אותי לכאלה קצוות של רגש, לקשת כזו של אמוציות
וכל ליקוק וליטוף שלך עשה לי טוב
ראיתי בעיניים שלך שאתה כ"כ רוצה לעשות לי טוב, לענג אותי
וכל האינטימיות הזו פשוט שיגעה אותי
אתה הטרפת אותי לגמרי
ופתאום כל חדירה הייתה ממשית כל כך - ניסיון ממשי לחדור לתוכי, הכי עמוק שרק תוכל
והפורקן היה חזק, המוות הקטן הזה שלנו, בתזמון מדהים כל כך
אתה לא מבין שככה זה נועד להיות?
אתה ואני - יחד...
אתה לא רואה כמה זה טוב ככה?
לפעמים אני חושבת שאין לך מושג אפילו עד כמה אני אוהבת אותך, גבר יפה שלי
שסק שלך
(נכתב ופורסם במקור בתאריך 14/07/2002)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
