זהו. זה נגמר.
אתמול הייתה לנו שיחה, לא מאוד ארוכה, אבל גם לא מאוד קצרה, והחלטנו שהגיע הזמן לנתק סופית את חבל הטבור הזה שעוד קשר בינינו.
אנחנו כבר הרבה זמן בנפרד (למעשה, אנחנו כבר יותר זמן בנפרד מאשר הזמן שהיינו יחד), לא זוג או משהו, אבל הקשר עדיין נשאר, אפילו שהוא היה קלוש.
אז אתמול החלטנו לחתוך סופית. ככה יותר טוב. לכל הנוגעים בדבר.
אומרים שתזמון זה הכל בחיים, ובאמת... זה לא התזמון שלנו.
והיום, אחרי שצפיתי באיזו סדרה שאני מורידה פרקים שלה מהרשת (כל הילדים לכסות אוזניים... לא אמרתי כלום... אסור להוריד מהרשת! אסור! פויה!), נתפס לי בראש משפט משם.
משפט כל כך פשוט, אבל כל כך נכון. מין תמצות נהדר של הכל.
"If you're always looking for reasons not to be with somebody, then you'll always find them... and I guess at some point maybe you should let go and give your heart what it deserves…"
וזה כל כך נכון....
אז חיפשנו, ומסתבר שמצאנו. וזה נגמר.
או כמו שהיטיב לנסח זאת שלום חנוך:
"זה נגמר, זה עבר, לתמיד, אולי..."
שסק