קליידוסקופ

אני לא יודעת למה, אבל למרפי יש נטייה אכזרית במיוחד להשתעשע על חשבוני ברגעים בהם אני הכי פחות זקוקה לזה...

אי לכך ובהתאם לזאת, בפעם הראשונה מזה שנים, מצאתי את עצמי מותחלת על ידי לא פחות מ-4 (!) גברים שונים באותו ערב (מצטערת אם זה נשמע פתטי למי מכם/ן שהמספר הזה נראה לו עלוב, בשבילי זה עניין חדש יחסית), בדיוק בפעם הראשונה מזה זמן רב שאני יוצאת לבלות עם חברים כשאני "תפוסה" (או לפחות חושבת את עצמי לכזו).

יצאנו בשישי לחגוג את יום פטריק הקדוש - תירוץ נפלא להרבות בשתיית אלכוהול אירי משובח כמיטב המסורת, בפאב "אירי" צפוף לעייפה, ולמרות שאני על אנטיביוטיקה התפתיתי ושתיתי לא מעט אלכוהול (תזכירו לי *לא* לעשות את זה שוב... זה עלה לי בכאב ראש מטורף ובלילה רצוף חלומות בלהה), ובאמת שנהניתי עם החבר'ה והכל, ובאמת שהוחמאתי מכל ההתחלות האלה שנפלו עלי כרעם ביום בהיר, אחרי שפיתחתי לעצמי תיאוריה במרוצת השנים שאני לא בחורה מהטיפוס שגברים מתחילים איתו (אני פשוט נראית מרוחקת, לטענת כמה מחבריי הגברים שהואילו לעזור לי לפתור את התעלומה והסבירו לי שהמשקפיים שלי גורמים לי להיראות אינטליגנטית-מרוחקת-מאיימת).

אבל זה כל כך ביאס אותי, בסופו של דבר.

כי מה עוזר לי שכל הגברים בפאב החליטו לשים לב לקיומי דווקא כשאני תפוסה?

ומה עוזרת לי כל תשומת הלב הגברית שבעולם (או לפחות באותו פאב) אם רק הגבר שבאמת רציתי לא היה לצידי....

מכל הגברים בעולם, או לפחות מכל הגברים שהיו בהישג ידי באותו ערב,

דווקא הגבר שאני רוצה העדיף להיות רחוק ולהיעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

ובסוף הלילה הלכתי לישון לבד.

בלי החום שלו.