אחרי אי אילו קשרים זוגיים שחוויתי עד היום, כשאני מנסה למצוא מילים לתאר את הקשר האידיאלי בעיני, כל מה שעולה לי בראש זו המילה פשטות.
אני משתוקקת לקשר פשוט.
ואני לא מתכוונת לפשוט במובן של רדוד ושטחי ולא מעמיק. להיפך. אני מתכוונת לפשוט במובן הכי בוגר ועמוק של המילה... קשר "פשוט" הוא בעיני קשר שיכול להתקיים רק בין שני אנשים בוגרים, שכבר חוו דבר או שניים בחיים שלהם, ועכשיו הם מחפשים קצת שקט. הם מחפשים דברים אמיתיים.
בלי משחקים, בלי זיוני שכל, בלי מאבקי כוחות ובלי אגו. פשוט רגש טהור וחזק.
והפשטות הזו באה בעיני לידי ביטוי בתקשורת פתוחה וכנה ואמיתית, ונטולת מניפולציות ומשחקים. והיא באה לידי ביטוי במחוות ובביטויי רגש שהם כנים ומפרגנים, ומגיעים ממקום של הענקה ונתינה ללא תנאים. פשוט כי רוצים לתת ולגרום לצד השני אושר. בלי להתחשבן מה יוצא לנו מזה, ובלי לנסות להשיג דברים בתמורה.
פשוט לתת. פשוט להיות יחד. פשוט לאהוב.