אווזונת המקסימה כתבה כאן פוסט שנגע בי מאוד.
ואמרתי לה שהשיר שלה הזכיר לי באיזושהי אסוציאציה את השיר "גן נעול" של רחל.
(מי שמכיר את שירת רחל, בוודאי שם לב שהיא מרבה להשתמש בגנים בתור דימוי רגשי מאוד. ואכן, יש לא מעט שירים שלה שמכילים את המילה "גן" על הטיותיה השונות, בהקשר של לב, רגש, אהבה וכו'...)
אז הנה שני שירים שלה, שעוסקים בגנים.
כל אחד מהם לוקח את דימוי הגן ואת הרגש שבשיר לכיוון שונה (למרות שהדימוי עצמו הוא אותו דימוי).
ואת שני השירים אני אוהבת עד מאוד.
גן נעול / רחל
מי אתה? מדוע יד מושטת
לא פוגשת יד אחות?
ועיניים אך תמתנה רגע
והנה שפלו כבר נבוכות.
גן נעול. לא שביל אליו, לא דרך.
גן נעול - אדם.
האלך לי? או אכה בסלע
עד זוב דם?
בגני נטעתיך / רחל
בגני נטעתיך,
בגני המוצנע - בליבי.
השתרגו פֹארותיך
ועמקו שורשיך בי.
ומשחר עד לילה
לא ישקוט, לא ירגיע הגן -
זה אתה בו, אתה בו
באלפי ציפוריך רן.