מצאתי את עצמי היום נוברת במגירות שלי לצורך חיפוש משהו שנעלם לי (פלא באמת שאני לא מוצאת כלום בחדר הזה, עם כל הבלאגן שהצטבר לי כאן לאחרונה?), ופתאום נתקלתי בכמה דברים שהדפסתי בעבר, שכבר כמעט ושכחתי מהם...
בעבר, לפני כמה שנים, הייתי כותבת קבועה במספר פורומים באתר די גדול (אני לא אומרת איזה בדיוק, סתם כי לא בא להיכנס לזה עכשיו...), אבל עם הזמן קצת התעייפתי מהכתיבה שם, ואולי באיזשהו מקום גם הרגשתי צורך בשינוי אוירה, ולכן הפסקתי לכתוב שם.
כשפרסמתי כאן דברים וכתבתי שהם כבר פורסמו בעבר, התכוונתי שהם פורסמו באותם פורומים שעליהם אני מדברת עכשיו....
בכל אופן, הדברים שבהם נתקלתי היום היו תגובות שיצא לי לקרוא מדי פעם באותם פורומים בהם הסתובבתי. מדי פעם הייתי מוצאת את עצמי קוראת דברים שאנשים היו כותבים (שירים, סיפורים, וגם "סתם" תגובות אחד לשני) ונפעמת מכמויות הכישרון האדירות שהיו נשפכות שם... מכל הרגישות והשנינות והחוכמה שהייתי נתקלת בהן אצל חלק מהכותבים (לרוב כותבים קבועים). וכשמילים מסוימות היו נוגעות בי באופן מיוחד הייתי מדפיסה אותן, כדי שיהיה לי אותן קרוב ללב. שלא ילכו לי לאיבוד במרחבי הרשת האינסופיים...
בחוץ משתוללת לה רוח שרבית, והחום של היום עדיין לא התפוגג לו לגמרי.
אז רציתי לחלוק איתכם הלילה שיר אחד שקראתי בזמנו, שנגע בי אז, ונגע בי שוב היום, שנראה כל כך רלוונטי דווקא להיום, לחום הזה, להווה הזה... מקווה שתאהבו
(שקלתי לשים כאן את הקישור לעמוד המקורי בו התפרסם השיר, אבל לא הצלחתי למצוא אותו, כך שנותר לי רק להניח שהפורום ההוא נסגר מאז. בכל אופן, היה מדובר בפורום יוצרים, וכתב את השיר בחור שכינה את עצמו בשם "גונזו" J)
קיץ בפתח / גונזו
עוד מעט יגיע השרב
המדבר ישלח את ברכותיו
ואנחנו שניים
בין טיפות החום
נצנן גופינו מן התום
עוד מעט יגיע החמסין
אשרי האיש מוכה בסנוורים
ואנחנו שניים
מחפשים לשווא
מי ראשון ישבור את השרב
(בהזדמנויות אחרות אני אביא קטעים נוספים...)
לילה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
