בשבוע שעבר הקרינו בטלויזיה את Dead Poets Society, אחד מהסרטים האהובים עלי. ושוב, מדובר בסרט בכיכובו של רובין ויליאמס הענק (שמתם לב שיש לו נטייה לשחק תפקידים של דמויות שהן מעין מורה רוחני לאנשים אחרים? גם בסרט הזה שנקרא "ללכת שבי אחריו" בתרגום העברי הקלוקל משהו, גם בוויל האנטינג, גם ב"בוקר טוב, ויאטנם", ועוד).
וגם כאן, יש לו מונולוג אחד שובה במיוחד, על אהבת האדם לשירה.
ובתור חובבת שירה שכמותי, לא יכולתי שלא להתחבר כל כך למילים שלו...
"...Now in my class you will learn to think for yourselves again. You will learn to savor words and language.
No matter what anybody tells you, words and ideas can change the world…
We don't read and write poetry because it's cute. We read and write poetry because we are members of the human race. And the human race is filled with passion.
Medicine, law, business, engineering, these are all noble pursuits, and necessary to sustain life.
But poetry, beauty, romance, love, these are what we stay alive for..."
ואם בשירה ובתשוקה עסקינן, תרשו לי לחלוק עמכם קטע יפהפה (לטעמי) מתוך שיר של פּבְּלו נֵרוּדָה.
"...עכשיו, גם עכשיו, קְטַנָתי, את מביאה לי פרחי יערה,
ואפילו שָׁדַיִךְ מבושמים.
בעוד הרוח העצובה דוהרת וקוטלת פרפרים
אני אוהב אותך, ושמחתי נושכת את שְׁזִיף שפתיך.
כמה כאב לך בודאי להתרגל אלי,
אל נפשי הבודדה והפראית, אל שְׁמִי הַמֵנִיס את כולם.
כמה ימים ראינו את אַיֶלֶת השחר בוערת ונושקת לעינינו
ואת הדמדומים משְׂתָרְעִים מעל ראשינו במניפות חגות.
מילותיי הומטרו עליך כגשם ליטופים.
זה כבר אהבתי את גופך, גוף צֶדֶף שהזהיב בשמש.
אֲדַמֶה אותך אף לאדונית היקום.
אביא לך מן ההרים פרחים עליזים, פעמוניות,
אִלְסָרִים כהים וסַלֵי בר מְלֵאֵי נשיקות.
אני רוצה לעשות איתך
מה שהאביב עושה עם עצי הדובדבן. "
(מתוך "כל הימים את משחקת", מאת פּבְּלו נֵרוּדָה. בתרגום טל ניצן-קרן)
מצאתי עבודה חדשה! J
עברתי השבוע שני ראיונות במקום הזה, והיום בבוקר נמסר לי שהתקבלתי.
מדובר בעבודה אדמיניסטרטיבית במהותה, לא משהו מרתק בצורה יוצאת דופן... אבל זה בדיוק מה שחיפשתי.
מדובר במשרה גמישה מאוד, שתשתלב לי יופי עם הלימודים שיתחילו בקרוב. ומהשיחות שהיו לי איתם קיבלתי את הרושם שתהיה לי הרבה עצמאות בתפקיד, הרבה מקום להגדיל ראש, לקחת יוזמה, ולא למות משעמום. וגם המקום עצמו נראה לי ממש חמים ומשפחתי, והאיש שעומד להיות הבוס שלי נראה לי אדם מקסים באופן יוצא דופן.
אז אני ממש שמחה, וממש מקווה שדברים יתגלגלו כמו שאני רוצה J
ובאותו הקשר, קיבלתי שעה אח"כ בשורה נוספת ששימחה אותי מאוד.
הודיעו לי ממקום העבודה הקודם (שעזבתי לפני שבועיים) שהם מוותרים לי על הקנס שהייתי אמורה לשלם בשל העזיבה לפני תום תקופת ההתחייבות שעליה חתמתי בחוזה מולם. מדובר בעצם בכסף שהם דורשים תמורת ההכשרה הארוכה שניתנה לי, ובכל זאת מדובר בסכום של 2,500 ₪ (כסף שמאוד יכול לעזור לי בעו"ש...), אז ממש שימח אותי לשמוע שהם יחזירו לי את הכסף.
רוחות השינוי מנשבות לעברי.... אני כבר מתחילה להרגיש את זה באוויר...
דברים סוף סוף מתחילים להסתדר בכיוון שלי J
ובנימה אופטימית זו,
סופ"ש מוצלח לכולם.
תעשו חיים (והרבה סקס!)
שסק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
