קליידוסקופ

אל תיקח אֶת זה מהעולם.

תשאיר לי אֶת זה בעולם.

תשאיר לי בחלון הזה אֶת

התנועה העדינה הזאת שלה

מְנִיעָה עם אור ראשון של

שחרית בוהן אחת, נעוצה

בַּכָּרית. ואֶת התנועה המטפסת אחריה

של הזרוע, כף היד. תשאיר לי אֶת העפעף הזה שלה

בתוך העולם. תשאיר לי אותו מוסט מעט באור

הרך, מאחורי וילון. ותשאיר לי גם אֶת האַמָה

הזאת שלה, הנאבקת בשערה אחת, סוררת, ואֶת

התנועה המדהימה הבאה מאחור, לְלַווֹתָה, בִּקְצוֹת

קמיצה, ואחריה זרת. ואֶת השערות שלה

תשאיר, שנים רבות עוד נִתְפָּסוֹת,

מאז ועד עכשיו, בְּסֶרֶט. ותשאיר

אֶת הזהב, אם אפשר.

תשאיר אֶת קרן הזוהר הזאת,

הנופלת כבר אלפי שנים אֶל תוךְ

אותה אַלְפִּית, בין שני פִּלְחֵי שדיה,

אחת ולתמיד. תשאיר לי ככה

אֶת הכל יָפֶה. תצמיד

הכל אל תוך האור.

כמו העכשיו הזה שלה

בבוקר הטהור.

(תפילת שחרית / אדמיאל קוסמן)