קליידוסקופ

נדמה לי שהדבר הכי חשוב שאני מלמדת את עצמי בתקופה האחרונה

הוא הניסיון לחיות ולהתמודד עם חוסר ודאות.

תמיד פחדתי מזה עד אימה,

ניסיתי לעשות הכל כדי להימנע ממצבים כאלה ולהקטין את אי הודאות בחיים שלי עד למינימום האפשרי.

הפחד מאובדן שליטה בסיטואציות מסוימות תמיד גרם לי להרגיש חלשה, חשופה, פגיעה עד כאב.

ובכל הזדמנות אפשרית (וגם בכמה שלא) ניסיתי לברוח מזה כמה שיותר רחוק.

וזה הרי חסר תוחלת, הניסיון האינסופי הזה...

יש כל כך הרבה פרמטרים שלא בשליטתנו במשוואה העצומה הזו שנקראת "החיים שלנו".

ולנסות לשלוט בבלתי נשלט זה האבסורד הגדול ביותר...

עכשיו, הדבר הכי חשוב שאני לומדת, זה לשחרר.

לתת לדברים לקרות בדרך שלהם.

החיים יקרו, בין אם אתן להם או לא.

והגלים שישטפו אותי לא יטביעו אותי כל כך מהר, בין אם אראה אותם מתקרבים או לא.

כמה קשה להתמודד עם ההבנה הזו.

איזו הקלה.