קיים עצמי פנימי, אשר הוא נצחי ובלתי משתנה, שזוהי המהות האמיתית של מי שאנחנו.

 

על פני השטח..

רובנו רודפים כל החיים אחרי דברים שאנחנו רוצים כי אנחנו חושבים שזה ישפר ויעשה לנו את החיים יותר טובים ומאושרים. 

כל אחד ומה שחשוב לו, הזוגיות המושלמת, חברים, עבודה, בית, כסף, מוצרים למיניהם, איכות חיים מסויימת, תואר מסויים, הכרה מסויימת..

כשלמען האמת, שום דבר מהדברים האלו לא באמת מעניין אותנו, 

מה שבאמת כולנו רוצים בפנים זה להפוך להיות האדם שנהפוך להיות כאשר יהיה לנו את מה שאנחנו כה רוצים.. תהרהרו בזה.

כל מה שאנחנו עושים פה, זה החיפוש אחר אהבה..  אנחנו רוצים להרגיש אהבה.

אנחנו מחפשים את אותו עצמי שאנחנו אוהבים להיות, אותו עצמי שאיתו היינו רוצים לבלות את כל חיינו בביטוי נפלא של מי שאנחנו.

יש כאלה שחושבים שהם יהפכו לנפלאים שכאלה עם הבן זוג הנכון, או בארץ הנכונה, או בחברה הנכונה, או עם התואר הנכון, עם העבודה הנכונה וכו`..

אנחנו משוכנעים שאותו עצמי נשגב שלנו יצא החוצה כאשר סוף סוף יהיה לנו את מה שאנחנו מבקשים לעצמנו.

בעוד שהחדשות הם ש..... עצמכם האמיתי יהיה אותו דבר! עם חברה או בלי, עבודה או בלי, העצמי האמיתי אינו תלוי בדבר, ולא אכפת לו אם מנסיבות חייכם.

אומנם אנחנו כל כך לא יודעים מי אנחנו באמת, אנחנו מחפשים ללא הפסק שיקוף מהעולם, סימן, מדד, אישור ע"י הצלחות וכשלונות, מזל וחוסר מזל, התייחסות ותגובות של אחרים אלינו,.. אנחנו מחפשים משהו אמיתי בחוץ שנוכל להיאחז בו כדי לקבל תשובה לשאלה שהכי מטרידה אותנו, גם את אלה שמודעים לה וגם את אלה שלא מודעים - למען השם, מי אני באמת?

אבל העולם פשוט אף פעם לא נותן לנו תשובה!

כל מה שאנחנו עושים, וכל תוצאה שאנחנו מקבלים מהעולם, פשוט לא מספקת אותנו, אנחנו לא מקבלים אף פעם תשובה חד משמעית,.. אנחנו מנסים להחליט וכל עת התוצאות שלנו בחיים משתנות מקצה לקצה ואנו משנים את הגדרנו על מי שאנחנו ללא הפסק, ומקווים יום אחד ליפול על עצמיות שאנחנו אוהבים להיות, ונסיבות שיאשרו שזה אכן כך, משהו אחד יציב שיהיה נכון ואמיתי יציב ובלתי משתנה ושאז נדע על בטוח.. שזה מי שאנחנו.

 

התשובה האמיתית איננה תשובה שאפשר להבין בצורה אינטלקטואלית ע"י השכל.

העצמיות האמיתית שלנו שוכנת פה ברגע זה, שלמה ובלתי משתנית, מנותקת לחלוטין מההחלטות והמחשבות שלנו, לא מושפעת מהעולם, אי אפשר לא לפגוע בה, לא להחמיא לה, ולא להרוג אותה.

 

הגיעה העת להפנות מבט פנימה אל הריק, אשר הוא העצמי המושלם, השוכן מתחת למחשבות והאמונות, מתחת לתפישה והשיפוט שלנו את העולם, מתחת למילים, אשר על פני אותו הריק אנו מדמיינים לעצמנו זהויות ורוקמים לעצמנו סיפורים אודות החיים.. בד הציור הנקי שעליו אנחנו מציירים מחשבות.. זהו העצמי האמיתי, זאת האמת.

אני הוא הפונטציאל האינסופי אשר בהיעדר כל דימיון הוא לא כלום.

מה שקורה כשמוכנים אפילו כמה דקות ביום לפני השינה במקום לחשוב על דברים חשובים, לקחת פסק זמן, ולהתחבר למקום הזה בפנים.. אפילו רק להיות מוכנים לאפשרות שהחלל הזה שהוא אנחנו אכן נמצא שם ברגע זה חי וקיים..

אז העולם החיצון כבליו וחוקיו מאבדים משקל משמעות, ובמקום זה מופיע חופש, חופש ו... קלות.

זה הרבה מעבר לאמירות רוחניות, זהו משהו שאני עושה וחווה.

מה הטעם בעוד אלף גלגולים אם גם בגלגול הבא לא תדעו מי אתם?