| 2/2006
מסירים את המסיכות
כמו שאתם אולי רואים, שיניתי את השם של הבלוג. השינוי עלה בעקבות שיחה עם הבלוגרית החביבה עלי בזמן האחרון shmontza. דיברנו אז על כך שאין באמת אנשים בעלי בטחון עצמי. שזו רק מסיכה להסוות על עד כמה שהם באמת שבירים וחסרי בטחון. בגלל שזה הבלוג שלי, אני לא מתכוון להסתיר מכם מידע, או לספר לכם איך היה היום שלי. אני אספר לכם איך אני מרגיש, what makes me tick, ועוד כל מני דברים שחושפים את האני האמיתי לעולם החיצון.
אז קודם כל, סודות:
אני רואה ושומר במחשב שלי פורנו.
אני לא תמיד חרמן, אני מסוגל לנהל שיחה עם בחורה יפה כמו שצריך (אלא אם כן היא מתחילה לשחק עם עצמה באמצע. אז בנות, שמרו על הידיים שלכן בסביבתי, כמו למשל אחת שלא מסוגלת לסבול פירור מסכן בחזיה אז היא חייבת לשלוח יד לשם. שמתי לב שאני בוהה אחרי יותר מדי זמן, והיא טיפה נלחצה מזה. היה לי קשה........................................לנתק את המבט ולנסות להתרכז במשהו אחר, אבל זה קשה)
ההורים שלי השאירו אותי שנה נוספת בגן חובה, לא יודע למה.
אני היחיד בכיתה שאוהב פאנק רוק. אני פאנקיסט בכיתה של מטאליסטים.
יש לי יותר מ2.25 ג'יגה של מוזיקה במחשב. מתוך 20 ג'יגה, הייתי אומר שזה מכובד בהחלט.
אני בן 17 וארבעה חודשים, עוד לא השתכרתי עם החבר'ה, עוד לא התמזמזתי עם בחורה, אין לי חברה, גם לא הייתה לי בחמש וחצי שנים אחרונות.
אני עדיין בתול, ואני סובל מזה. מישהי רוצה לגאול אותי מייסורי לפני שאני מנדב מישהי? ואף אחת לא רוצה את זה, כי זה יגמר כמו בקטע "צומת דרכים" שכתבתי לפני כמה זמן. וזה לא יהיה נעים.
אני חושב שעובר לי הקטע שלי עם עדי. רק לאחרונה שמתי לב עד כמה ניצן ג יפה.
אין לי קטע עם ג'ני פקמן! למרות שלא הייתי מתנגד. טוס אמרה לי שג'ני לא ממש בקטע של בנים (או בנות) בכלל.
אני אדם לחוץ מטבעי, אבל רק שומר על מסיכה של שפיות ושל רוגע. לפעמים זה עובד יותר מדי טוב, ואז אני לא מוכן למה שבא. כמו למשל כימיה מחר, או הבעה מחרתיים, שאת ההכנה לזה אני עושה כאן.
יש לי עולם פנימי מפותח מאוד, רק שאני לא חושף אותו לאף אחד. אתם יכולים להמשיך לחלום שאני אכתוב בקשר לזה שוב בכמה שנים הבאות.
אני אוהב לקרוא. כן יש עוד אנשים כאלה! קריאה רק למען הקריאה, לא בשביל מבחן, בוחן, book report, עבודות, או כל דבר מסוג זה בשביל בצפר. הסגנונות האהובים עלי הם פוסט מודרניזם, כמו אתגר קרת ונבו דרורי, מדע בדיוני ופנטזיה
טוב, בתכל'ס יש יותר, אבל זה כבר יהיה דריכה מאוד ספציפית על בהונות, ואני מעוניין לשמור על הקשרים שבניתי בשנה וחצי האחרונות. בין היתר דברים שעשיתי בעבר, דברים שאני חושב על אנשים מסויימים, וכו'.
אהה, עכשיו קיבלתי בדואר דיסק צרוב של האלבום never mind the bolocks, here's the sex pistols! מבת דודה שלי ובעלה שגרים בבריטניה, לונדון. ביקרו בארץ לפני מספר חודשים, כנראה שהם זכרו מה הסגנון האהוב עלי (פאנק, כמו שאמרתי). אני צריך לשלוח להם אי-מייל של תודה.
תגיבו, זונות!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
