| 6/2006
 Blood4Blood ושיעור נהיגה ראשון
עוגה למי שמצליח לקרוא את כל הפוסט הזה.
Blood4Blood
אתמול בערב הייתי בהופעה של ADD וסטון פלייר. זו הייתה ההופעה הראשונה שבה ADD וסטון פלייר הופיעו באותו ערב. השם של הערב היה Blood4Blood (דם בשביל דם, לעילגים מבינכם), והיו עוד להקות, כמו פאנטום פיין, להקת דת' מטאל מצויינת שאח של בן מנגן בה.
אבל בשבילי הדגש היה בערב על ADD וסטון פלייר. הם החברים שלי, ואותם באתי לראות ולשמוע.
הפוגו היה מטורף, וכמובן שקפצתי פנימה. למרות שהסולן של פאנטום פיין רצה להכריז על וול אוף דת', לא היו מספיק אנשים. ארבעה מצד אחד, ארבעה מצד שני (הפאט פאק המטאליסט שאני לא יודע את שמו אבל מעריך אותו מאוד היה איתי בשורה), ורון באמצע. הא הא רון, הא הא.
באחד מהפוגואים המטורפים פפ"מ (הפאט פאק מטאליסט) העיף אותי לכיוון הקיר. הקיר היה מספיק רחוק בשביל שאני לא אפגע בפנים, אבל מספיק קרוב בשביל שאני אוכל לדרוך עליו פעמיים ולרוץ חזרה לפוגו עם ההתמד שאיתו הגעתי לקיר. בשבילי זה הישג, כי זה פעם ראשונה שאני הולך על קיר עם שתי הרגליים (רגל אחת אחרי השניה) ולא רק רגל אחת. היה כל כך כיף בהופעה אתמול!
כמובן, בשביל להעלות את המוניטין שלי ל"מטורף מאוד" רכבתי על הגב של פפ"מ בזמן ההופעה של פאנטום פיין. הוא לקח את זה ברוח טובה, כמו שצריך, ד"א, ולא התעצבן עלי וניסה להעיף אותי. היה כיף לרכב עליו. לפני הפוגו הבא, ירדתי ממנו, והמשכנו לפוגו. היה ממש כיף!!
אף אחד מסטון פלייר לא שם לב שהם ניגנו את Fly, Loyalty ואת Midnight Thoughts הרבה יותר מהר מהמקור. וזה כמובן היה מגניב מאוד. למרות שהתאכזבתי שהם לא ניגנו את After. בזמן ההופעה ליעד אמר שהוא רצה לבצע את השיר, אבל כל השאר לא הסכימו. "דמוקרטיה זה חרא". מסכים איתך, גבר...
אין הרבה מה להגיד על ההופעה של ADD, פרט לכך שהם להקה מעולה, שההופעות הראשונות שלהם לא הראו בShit את היכולת האמיתית שלהם.
אחרי ההופעה, הגענו לרחובות בעשרה לשתיים בערך. חשבתי שאולי אני אלך הבייתה, אבל אז ראיתי את וולוז' יושב באחת מהמסעדות בהרצל שפתוחות עד מיליון בלילה, ואיתו נועם, אופיר ודנה. אז ישבתי איתם איזה כמה דקות, וקניתי לעצמי שתיה.
ואז ג'ניסן רייכר ועוד כמה פריקים שהיו איתי בהופעה עברו שם, אז החלטתי לבלות איתם. נפרדתי מהחבורה, והמשכתי עם החבורה השניה. הם היו רעבים מאוד, אז הלכנו למסעדה בשרית אחרת שפתוחה עד מיליון בלילה להתחנגל שם. לא הייתי עד כדי כך רעב שאני אקנה לעצמי משהו לאכול, אבל כן היה בי מקום לחסל את ה"חבלים". אותם שאריות של אוכל טוב שאסף וסייפן כבר לא רצו לגמור לאכול. זה כלל חצי לחמניה עם המבורגרים קטנים של סייפן, ובגט כמעט ריק של אסף.
ישבנו, התחנגלנו, הרצנו קטעים, הלכנו הבייתה, הגעתי בעשרים ל4, הלכתי לישון. ככה נגמר לו לילה מגניב מאוד
שיעור נהיגה ראשון
אתמול אבא שלי הכריח אותי להתקשר למורה לנהיגה שמרט לי המליץ עליו, וקבעתי איתו שיעור להיום. אחרי הקדמה של עשרים דקות שבו הוא הסביר לי כל מיני דברים שיחזרו אלי יותר מאוחר, לחצתי על דוושת הגז, והתחלתי לנסוע. זה מאוד שונה מרכיבה על אופניים. קודם כל, הבלמים נמצאים ברגל, ולא בכידון, כמו שאני רגיל. נוסף על כך, אני צריך לנתק את המנוע מהגלגלים בשביל להחליף הילוך (אני מודה למי שהמציא את הרכב האוטומטי, הבנאדם גאון!), ובאופניים בשביל להעביר הילוך אני צריך להמשיך לדווש.
אבל דוגרי, חוץ מזה שאני לא יכול לנסוע על המדרכה, הנהיגה ברכב הייתה חוויה מאוד מרגשת.
המורה אמר שפרט לכמה טעויות מינוריות שנבעו מחוסר ניסיון, זה היה שיעור ראשון מאוד מוצלח. והוא מלמד כבר 30 שנה.
כבר קבעתי איתו עוד שיעור, ואני מצפה לזה בקוצר רוח.
אני לא מאמין שחכתי להוסיף את זה לפוסט...
שלושת חוקי הנהיגה של אבא שלי
1) אל תמהר, קח את הזמן על הכביש. אם אתה ממהר, קח מונית.
2) אל תפתיע נהגים אחרים בכביש. גם בשביל לעבור נתיב, אותת..
3) היה מוכן להפתעות. לא כולם מכירים את החוקים האלה.
נהיגה בטוחה.
החלטתי לענות על השאלון של קסלר, עקב העובדה המטרידה שגם אני לעיתים סובל מתגובות נאצה. אני עם קסלר, ואתם?
האם את מקבלת תגובות נאצה? אם כן, באיזו תדירות?
כמעט ולא, מאז שחסמתי את התגובות למגיבים רשומים בלבד. אבל תמיד כמה ימים אחרי שאני משחרר את החסימה, תגובות הנאצה מתחילות לזרום ואז אני שוב חוסם.
מה דעתך על תגובות נאצה?
סתם מדכא. אדם משתף אנשים אחרים זרים בחיים שלו, והם גומלים לו בתגובות חרא. מי צריך את החרא הזה? אני משתף את החיים שלי מתוך בחירה, ואם אתם מספיק כפויי טובה להתחיל לקלל בלי קשר ובלי שיזהו אתכם, אז תחנקו.
האם את מגיבה בעצמך תגובות נאצה? מדוע?
לא. כי זה חרא של דבר, ואני לא חרא של בנאדם.
מה לדעתך צריך לעשות עם תגובות הנאצה? למחוק אותם, לענות להם או להתעלם מהם?
אם אפשר, למחוק.
רצוי להתעלם, אבל מי ששנון מאוד שיענה עם שיטלואוד של הומור, שיראה שתגובות נאצה לא פוגעות בו.
האם אי פעם סגרת בלוג בגלל תגובות הנאצה שהיו בו?
זה דיי הבלוג הראשון שלי, והוא איתי קרוב לחצי שנה.
מה לדעתך ניתן לעשות בנידון?
לאפשר לכל הכותבים למחוק תגובות, לא רק למשתמשי פרו.
אולי גם לתת את האפשרות לסנן תגובות. זה נראה עדיף.
אבל כל עוד האפשרויות האלה לא קיימות, אי אפשר לעשות הרבה, וזה עצוב.
האם אי פעם פתחו בלוג נאצה נגדך או כתבו פוסט נגדך?
אם כן, אז אני לא יודע עליו...
איפה לדעתך עובר גבול הטעם הטוב, בין תגובה שהיא ביקורת בונה לתגובת נאצה?
הם דיי רחוקים אחד מהשני, ביקורת בונה ותגובת נאצה, אבל כנראה מתי שמתחילים לקלל בלי קשר, זה כבר תגובת נאצה.
האם לדעתך תגובת נאצה היא סוג של הוצאת דיבה (האסורה על פי החוק)?
אחת הזכויות הבסיסיות של כל אדם, באשר הוא אדם, הוא הזכות לכבוד. חוק איסור לשון הרע בישראל נחקק על מנת לשמור על כבודו של האדם, ואני חושב שתגובות נאצה זה פגיעה ישירה בכבוד של האדם, ולכן אני מאמין שתגובות נאצה הן סוג של הוצאת דיבה.
מישהו רוצה לברר עם עורך דין?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
