| 9/2006
יום אחרון של חופש. חפירה אחרונה לחופש הגדול
פעם ראשונה מזה שנים ארוכות שהשניים בספטמבר עוד בסימן של יום אחרון של החופש הגדול.
הייתי במסיבת יומולדת של חבר טוב, הייתי בטורקיה, הייתי במסיבת יומולדת של עוד חבר, ולמדתי המון החופש. הייתי גם במפגש ישרא אחד.
יש לי המון דברים לספר, וכל כך מעט זמן.
הייתי בטורקיה ארבעה ימים. שני עד חמישי. חזרתי בחמישי בלילה הישר למסיבת יום ההולדת של איתמר. היה טוב וטוב שהיה. היה כיף להפגש שוב עם החבר'ה.
קצת מעלילותי בטורקיה - הרבה מים. רובם קפואים. היינו פשוט חבורה של נערים קפואים. גילאי 13 - 17, פשוט קפצנו/נפלנו/נדחפנו לתוך מים קפואים מאוד. הטיול היה מחברת מדראפט, טיול ג'יפים בהרי הטאורוס המאוד יפים. אנטליה הוא מקום מאוד יפה. שמעתי בחצי אוזן שהיו שם פיגועים, אבל אנחנו לא היינו באיזורים הומי אדם. היינו בטבע השומם. קפדוקיה הקטנה, אגם אירדיר, מסעדות ובתי מלון מקומיים ועלומי שם, נהר הקופרולו, ועוד כל מיני מקומות יפים ומים קרים.
ביום שני, עצרנו לאכול צהריים בחוות פורלים קטנה. הם היטו חלק מזרימת נחל מקומי בשביל הדגים, והייתה מסעדה ממש על הנחל. המים של הנחל היו מאוד קרים, ולמרות שהיה שם אחד בתוך המים כדי לחוות את הקור על בשרו, אני קפצתי בכדור תותח לתוך הקור מקפיא העצמות של המים. היה קר, אבל לא קר כמו בריכה שקפצתי לתוכה יום שלישי. בריכה, במקום נסתר בהרים, שהיו בה מים ממש קרים, שלא יכולנו להיות בתוך המים ליותר ממספר דקות. יום רביעי נסענו במעלה נהר הקופרולו, לבריכה ששם מתנקזים עוד שני מקורות לנהר הקופרולו, ושם, על עץ אחד, המדריך המגניב שלנו הקים נדנדה זמנית, וקפצנו למים. מיותר לציין שהם היו קפואים.
ביקרנו גם באגם הרביעי בגודלו בטורקיה, אגם אירדיר (כתוב eg'ridir, מבוטא iradir, טורקית, לכו תבינו...)
ביקרנו בהמון מקומות בטורקיה, אבל אני זוכר את הראפטינג, יום חמישי על הבוקר בנהר הקופרולו. הייתי בקייאק עם עוד בחור מגניב, בן 15, עולה לי"א. בגלל ששנינו עילגים, נכנסנו לתוך אשדה על הצד, אז הקייאק שלנו התהפך. המים היו קרים, בלעתי קצת מים, אבל לא איבדתי עשתונות. המדריך שלנו הסביר לנו לפני ההרפקתאה הוראות בטיחות במקרה של נפילה למים, ונשמעתי להן. התחושה בתוך המים הייתה כל כך טובה, אני לא יכול לתאר אותה פה. תיפלו מקייאק בהנר הקופרולו פעם ראשונה, אולי גם אתם תחוו את התחושה הזאת .כשאני סוף סוף הוצאתי את הראש מהמים, המדריך המגניב שלנו כבר הפך את הקייאק שלנו. אני תיפסתי לתוך הקייאק, והתחלתי לחתור לבד. זה ממש כיף לחתור לבד בקייאק. תחושת השליטה... פשוט מעולה. השותף שלי לנפילה כבר מצא דרכו לתוך הקייאק של המדריך, ללא המשוט שלו. ראיתי את המשוט הסורר צף לו במורד הזרם, אז חתרתי אליו במהירות, לקחתי אותו, וחזרתי לקייאק של המדריך בשביל לקבל את בןהזוג בחזרה.
ולנושא אחר לגמרי-
יום רביעי בערב, היועצת שלי, דנה, שלחה לי SMS לפלאפון של אבא שלי, בזמן שהיינו בטורקיה. היא אמרה לי שהציונים שלי בהבעה ואזרחות היו טובים, ומעלים אותי לכיתה י"ב בקציר. היה צפוי בגלל שבשני המבחנים האלה הלך לי טוב. כמו שכל הביתספר שלי שמע, מעבירים אותי שוב כיתה. הפעם לי"ב 4. לא כיתה סימפטית במיוחד, ולא ממש בא לי להיות שם. אני לומד עוד מחצית אחת תנ"ך, ואז שוב הבגרות. בין אם ילך טוב ובין אם לא, אני חוזר אחרי זה לי"ב 2. זה לא אומר שאני עוזב את מגמת ביוטק, אלא רק את הכיתה. מי יהיה לי כבר ב4? אנסטסיה? ענבר? לפחות זו לא הבדידות שהייתה לי ב7, עם המחולניקיות וכל השאר שלא ממש סבלתי.
אבא שלי, גם השנה, שוב מכין יין. אבל שלא כמו שנים שעברו, שהתחביב שלו היה harmless, השנה הוא החרים לטובת העניין את כל ששת בקבוקי המים של הליטר וחצי בבית, ועוד קונה עוד שישית בקבוקי ליטר וחצי מים שיוכל להקפיא. אבא שלי לא מוכן לקנות בשבילי שישיה של בקבוקי מים, כי הוא מאמין שאני לא אחזיר אותם למקפיא אחרי שאשתה אותם, ואז אקח מהבקבוקים שלו. לאות מחאה, אני מתכוון מחר להשיג עוד 18 בקבוקים של ליטר וחצי או יותר, בחינם כמובן, מהמכולות של הבקבוקים למחזור. המטרה שלי היא להשיג לפחות 27 ליטר בקבוקי מים, ולדחוף אותם לכל מקום פנוי במקפיא. מחסור בבקבוקים קפואים, הא אבא? נראה אותך מסתדר עם שלושים בקבוקים. The large bottels must flow!
אני מרגיש כבר עכשיו מיובש, לא שתיתי הרבה, פחות משלושתרבעיי ליטר. הראש מתחיל לכאוב, הפה יבש, אבל מחר יהיו לי 45 ליטר רק מהבקבוקים של הליטר וחצי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
