Gathering empty pieces cannot raise from the dead
תיכוניסט משועמם לשעבר, וכיום לוחם במערכת לא מתפקדת הנקראת צה"ל. שביזות יום א', תסכולים, ירי בm16, נהיגות בטנק, וכל השאר שעובר עלי בצבא הזה |
| 10/2006
יום חמישי בבוקר.
אז היום יום חמישי. לפי המערכת, אני מתחיל באחתעשרה בבוקר, עם שיעור ספורט. שעה רביעית - ספורט. המורה לא מודע לעידכונים בהרכב הכיתה, ומסתבר שאני לא רשום שאני לומד אצלו ספורט. אז יש לי את האופציה של להבריז, כי במילא הוא לא יודע מתי אני מגיע ומתי אני לא, אז אני אשאר לי בבית. אם הייתי רוצה ללכת לשיעור ספורט, הייתי יוצא מהבית עוד 40 דקות בערך, אבל אין לי כוח לזה, אז אני אשאר.
ככה זה ימי חמישי. יש לי רק זמן. כל כך הרבה זמן, שיש לי זמן לעשות ביד. פעמיים! (לא שאני עושה ביד, אבל תיאורתית...)
יש מחר מבחן בספרות. זה לא שהחומר קשה, זה לא שאני לא זוכר את החומר, זה העובדה שאני לא יודע מה לעזאזל לכתוב, והיותי כל כך פרפקציוניסט מזויין, אני לא יכול לבלשט מה שבא לי, כי אם אני לא יודע מה לכתוב, אז אני לא יכול לכתוב משהו שיראה קשור לשאלה. גם ככה הכתיבה שלי דלה ואני לא מצליח לכתוב כמו שצריך (לפי האבחון הפסיכו-דידקטי שלי מכיתה ח', ולפי איך שמחקתי שלושה, ארבעה פעמים את החלק השני של המשפט הקודם, ואני עדיין לא מרוצה ממנו). מתוסכל? כן. אני הולך לוותר בכזאת קלות? כנראה שכן. לא משנה אם אני אכריח את עצמי להתאמץ בשביל זה, אני יודע שאני אוותר באיזשהו שלב.
פרשתי מלימודי הלשון, עקב ציון מספק מבחינתי. מסתבר לי שלא נכשלתי, אלא עברתי.
נראה לי שיש לי בעיות שינה. קמתי לתחיה מהשינה הבוקר בשעה חמש. החלונות היו פתוחים, ולפי מה שראיתי כשפתחתי מעט את העיניים, היה עוד חשוך בחדר. שמעתי את ציפצוף השעון, שמצפצף פעם בשעה. אחר כך, כשניסיתי להשאר עם עיניים סגורות בשביל לחזור לישון, שמעתי שוב את ציפצוף השעון. פקחתי מעט את העיניים, וראיתי שהשעה הייתה שש. אייכ, גרוע לגמרי. ניסיתי לחזור לישון, אך שעה מאוחר יותר, כשהתחלתי להזיע מתחת לשמיכה מרוב חום, נאלצתי לקום. זה לא כיף לקום מוקדם כשאתה מתחיל ממש מאוחר. והחלטתי להתחיל ממש מאוחר היום, בערך ב12.
נראה לי שכאן אסיים. כתיבה לקונית, חנה? כוסאמאשלך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
