| 5/2008
כאפות, מכות, וזורקים
אז, עכשיו אני בפלוגת (משפחת) ונוס אימפריה, גדוד 74 של חטיבה 188. כשרק הגעתי לפלוגה, כל החטיבה הייתה באימון אביב ברמת הגולן. הנופים היו עוצרי נשימה, מלאים בירוק... עד שהטנקים של הפלוגה שלנו הגיעו. ואז, החום וההרס שלטו. שלא לדבר על כך שרק הזחלים בעצמם גורמים להרס ניכר, אלא גם כל הירי. רק שיהיה לכם מושג כמה הרבה ירו, אני אגיד שהאמר"ל שלי בטנק פשוט נכבה לשתי שניות באמצע הלילה מרוב אור של התחמושת שנורתה.
וזה עוד היה בתקופת האימון. שישה שבועות של קריעת תחת, וכיף חיים לא נורמלי. למרות שחטפתי שבת מהחנת"ק ועוד שבת מהמ"מ, אז יצא שסגרתי פעמיים רצוף 21. עשיתי הכל, החל מרמת המסלול צוות ועד רמת הגדוד, שהסתערנו על מטרות מונפצות כאלה ואחרות. בהתחלה, לא היה לצוות שלי טנק. אז עשינו טיפולים על טנקים אחרים. לאחר מכן הצוות שלנו קיבל טנק משלו, ואז המפקד שלי חטף שבת, החליף שבתות עם מט"ק אחר (בפורים) ובשבת הזאת הוא נפצע קשות, והושבת למשך חודשיים. אז לצוות שלי גם לא היה מפקד, אז סונג'רנו קשות, ובקושי היינו מסיימים טיפולים שטותיים כאלה ואחרים בטנק... צוותנו למט"קים אחרים, וותיקים פחות או יותר.
לילה אחד, הלכנו לישון. הכל פחות או יותר כרגיל. שעה מאוחר יותר, המ"פ שלנו הקפיץ אותנו ואמר לנו שאנחנו יורדים לעזה, ואנחנו צריכים להכין את הטנקים. באותו רגע, חשתי פחד. לא פחד מטורף ומשתק, אבל פחד אמיתי. אותו ערב, ציוותו אותנו למפקד חדש. קצת צעיר (טוב, מאוד צעיר. הוא רק מחזור אחד מעלי), נפל מבה"ד 1, אבל לקח פיקוד. בחודש שיצא לי לעבוד איתו, הכרתי מפקד צהוב שלא הכי כיף לי לעבוד איתו. למרות שכן הורדנו קיר של בית עם תותח במבצע אחד, וזה פשוט פרק ממנו את כל המתח. המ"פ צורח עליו בקשר, והוא צוחק לו בקשר! קטעים עם סטפנוביץ' הזה...
מספיק לחפור על המפקד שלי, בא לי לדבר קצת על המ"מ שלי. הוא החטיף לי שבת, הוא העלה אותי למשפט מול המ"פ, וכל זה בגלל שאני לא יודע לשמור. ומבחינה יותר חיובית - הוא אחלה גבר. בשיחת פתיחה הוא אמר לי שהוא קודם כל חבר, ורק אח"כ אבל לא פחות חשוב מכך, מפקד. יש לו נטיה לזרוק, להתחיל עם צ'וצ'ות (בחורות יפות כלשונו), ובכלל לדבר בנדב"ר או בפודים. והוא גם פנוי ומחפש בחורה. כמו שהוא אומר "חבר זה לא קיר, נעים להכיר צחי קלגרון - פטיש אויר". אני חייב להזהיר שהוא גם צעיר. הוא הקצין הראשון בצה"ל שעשה את הקורס קצינים בגיל 6. הוא נראה כמו ילד, למרות שהוא בן 21. הוא גם כאפות, אז בכלל מומלץ לשמור על מרחק ממנו.
סתם, נו... הוא באמת אחלה בנאדם.
אז מה עוד יש לי לספר? הנפצות מבית היוצר מנפיצחי...
הולכים הרבה מאוד מכות בצחוק בפלוגה. לרוב זה כיף לראות את זה. אבל יש גאוניות מסויימת כששני קצינים הולכים מכות, ואחד מהם פשוט מגלגל את השני כמו איזה לאפה או משהו...
אתמול בערב חוליונר ותיק ודי נמוך איתגר אותי - לתת מכות למכונאי מרכבה גבוה רוסי ומוצק, או לחטוף מכות ממנו. אחרי היסוסים רבים, הגעתי למסקנה המתבקשת - צריך להרביץ לחוליונר הוותיק! זה היה כיף... למרות שהוא אח"כ גם קיפל אותי לשתיים, אבל לא נורא.
ולנושא אחר לגמרי - לי למיכל היה לפני מספר שבועות ריב נורא מכוער על זה שאני לא רומנטי מספיק. אני מקווה להשתפר עכשיו עם מחווה חביבה שאני מארגן לה עכשיו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
