| Psychobabble all upon your lips |
| 10/2009
~ נמחק ~
מישי גרמה לי להזכר שאני יותר חזקה מזה
וכמה שאני לא אחזור למה שהייתי פעם.
צריך להעריך את מה שיש בידיים
וכל פעם שאני אתחיל לפקפק בכל הסובבים אותי או במצבים אליהם אני נכנסת
אני אזכר באותה האחת, ואתחיל להעריך מחדש את חיי.
מצחיק שרק כשאתה מתקומם נגד מישו הוא נזכר בך
אומר שהייתה לנו חברות, חברות ארוכה...
אם זו חברות, אז המצב קשה.
החלטתי שהשנה אני מנפה באופן דרסטי את כל השליליות מהחיים שלי
והפעם ביצעתי את זה גם.
אני גאה בעצמי על הצעד הזה.
שירה אהובתי צדקת!
כמה טוב לי עכשיו כאשר ניקיתי את כל הלכלוך מהחיים שלי.
זה חיים שונים. באמת.
ממליצה לכל אחד, זה אולי צעד קשה אבל משתלם!
| |
מי יודע כמה זמן לא הייתי פה.
שוב הכל השתנה כ"כ.
חזרתי הביתה סופית, וטוב שכך.
אני מתחילה להרגיש מן קצת לבד כזה.
רוב החברים לומדים בבצפר
ומי שלא, עובד [כולל אני], או שבצבא.
אני מרגישה קצת מרוחקת מכולם,
בגלל עצמי, לא בגלל אפחד אחר.
אני מרחיקה את עצמי
לא מדברת, לא מספרת
איך אני יכולה באמת כאשר אני בעצמי לא יודעת לשים את האצבע על הנקודה הנכונה
אני שונאת תקופות. באמת.
הייתה לי את התקופה הכי ארוכה שאני זוכרת שבה היה לי טוב
ויש מן הרגשה שהיא מסתיימת לאיטה. וזה מפחיד.
עוד פחות מחודש צבא.
איך אני אתגייס?
איך אני אכיר אנשים?
ומה עם התפקיד משעמם עד מוות?
ומה אם הבעיות הבריאותיות יתחילו לצוץ?
ומה עם ההגיינה שם?
ואיך אני אשמור על החברים שפה?
ולמי אני אספר את הבעיות שלי?
השאלות האלה לא מפסיקות לצוץ ולהציף לי את המוח.
אבל אם יש משו טוב בכל התקופה הזו
זה החברים הנהדרים שיש לי [שהלוואי והייתי יכולה לדבר איתם על הכל].
וזה שאני גאה בעצמי שלמרות כל הפעמים האלה שיכולתי ליפול בקלות,
לא נפלתי, המשכתי להלחם ולנסות להשאר אופטימית.
מדי פעם גם החזקים נשברים.ואני כבר חזקה. לאט לאט. אפשר לסכם את זה רק עם חיוך. I'm yours
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
MichluTheFairy
