| |
משחקים באבא ואמא
בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה). |
| 5/2009
סחוטה. תלונות. ארוך
איך התחיל השבוע הזה...
בבוקר יום א' יצאתי מוקדם לעבודה, לפני שאבאל'ה ואמילי התעוררו, עברתי את
הפקק הרגיל (קרוב לשעה) ואז אבאל'ה מתקשר ומתעניין לשלום המפתחות שלו. גאד
דמיט. הם אצלי בתיק (הוא השאיר אותם על המושב ברכב יום קודם, לא שזה
משנה). ביסודיות השארתי את אבאל'ה ואמילי בלי מפתח לבית ולרכב, לא יכולים
לצאת לגן/עבודה (נחשו מי לאן).
אאאאהההה פרסה, חזרה אל שיא הפקקים של איילון, הפקק שהסתכלתי עליו מהצד
השני וחשבתי לעצמי מסכנים (לא שהפקק דרומה פרייאר) ובדרך הארוכה חזרה
צפונה ראיתי את הפקק שמחכה לי לדרך חזרה דרומה, זה היה עינוי התעללות.
סינים, זה הדבר הבא, הרבה יותר מענה מטיפות מים, חדר אדום ושטויות אחרות.
הגעתי הביתה מרוטה, לקחתי את החיבוק שמגיע לי וסלט שאבאל'ה הכין לי. הוא
ידע יפה (יצר השרדותי מפותח) שלא להגיד לי שום דבר על לשים לב פעם הבאה
ולא לקחת מפתחות לא לי, נענשתי מספיק. למדתי ברגליים (בגלגלים) כמו
שאומרים בצבא. לפי זה ששמעתי את כל תכנית הבוקר אני יודעת שעברו לפחות
שעתיים וחצי (שבע עד תשע וחצי) והמון המון קילומטרים.
למחרת, אתם יודעים, מקיצוניות לקיצוניות, לא נגעתי במפתח של אבאל'ה, אפילו
נמנעתי מלהצביע עליו, ירדנו יחד כל אחד לרכבו הוא ו... אבאל'ה נכנס עם
אמילי לרכב שלו בדרכם לגן ואני עמדתי מול הרכב שלי עם תיק פעור שמכחיש
שמפתח נכנס אליו הבוקר, מסתבר שגם במפתח שלי לא נגעתי אבא ל'ה כבר כמעט
נסע, דפקתי לו קלות על החלון לקחתי את המפתח שלו (שכבר רגיל להיות איתי)
ועליתי לקחת את המפתחות שלי (אין לנו מעלית, אני סתם סוחטת עוד, נו הרגשות
האלה שאתם מרגישים עכשיו).
והימים כל כך ארוכים וכל כך הרבה מקומות ועבודות ולימודימים, והיום גם
אספתי את סבתל'ה וסבתא רבל'ה שהתלוננו שלא ראו את אמילי מזמן. היה מתיש.
ולא עזר בכלל זה שהחלון ירד ולא עלה ואילץ אותי לנסוע למקום הראשון שיכול
לפחות לסגור את החלון כדי שלא ישאר פתוח ללילה.
רק מלהסתכל על החלון האיש אמר את מילת הקסם (בפרוידניות כתבתי מילת הכסף)
- מנגנון. כשפירק את הדלת, והתעקש לקרוע ולחתוך מין ריפוד פנימי כזה למרות
שהראתי לו שיש גישה מלמעלה שכנראה שמשם כבר פעם פתחו. אמר שנקרע החוט (זה
לא אומר שהמנגנון בסדר ורק צריך להחליף חוט) ושהפלסטיק נשבר (שוב, תחליפו
פלסטיק, תעזבו מנגנון) אז הם לקחו לי את המנגנון ומחר אבאל'ה יסע לקבל
אותו מתוקן. 450 ש"ח לפני מע"מ.
מעצבן איך שכסף מתמוסס. כן, כן.. אני יודעת בעיות שאפשר לפתור בכסף הן לא בעיות.
נראה לי ששפכתי מספיק.
מקוה שאתם פחות גראוצ'י ממני.
אתם יכולים להבין איך אילנה יכולה לצפות לביקור ממני אם ישרא מוחק לי את
הבלוג פוסט, בעצם אני אעתיק את זה הפעם למקום אחר קודם ונחזיר אחר שנקבל הודעת
השגיאה ונתחבר מחדש.
שמור -> מי את בכלל?
עמוד ראשי -> אה כן, בטח שאני מכיר אותך, לא זיהיתי אותך מהזוית ההיא.
כמובן שעשיתי התנתקות (בנחישות ורגישות) ושוב התחברות. מפרסם. שוב.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: