משחקים באבא ואמא

אבאל'ה בשלבי סיום של פרויקט ענק שניטרל אותו מכל דבר אחר (תיאורטית, בפועל ברור שהוא כל הזמן עושה גם דברים אחרים...)

ו... משפצים אצלנו, אז הכל מלא אבק ובלאגן, זה התחיל בנזילה מהשכנים למעלה ושיפוץ הקיר שהתפורר והתקדם להורדת הקיר המיותר שהקטין לנו את הסלון והסתיר לנו את האור. אז בימים האחרונים גרנו אצל ההורים שלו. 

מצד אחד זה אומר שאנחנו נשארים לגור כאן, רחוק מהכל (נסיעות, נסיעות ועוד נסיעות) בסביבה לא כל כך איכותית (בהעדר ניסוח דיפלומטי אחר). מצד שני אם אנחנו כבר כאן לפחות שיהיה לנו נעים ונוח.

עוד מימד לבלאגן שלי זה הלקוחות הפרטיים שלי, בגלל שאני עדיין מתעקשת לא לחשוף מה בדיוק אני עושה (לקורא היחיד שעוד לא עשה אחד ועוד אחד) נשווה את זה לשיעורי נהיגה, יש לי הרגשה שיותר חשוב לי ההתקדמות שלהם מאשר להם, שזה בסדר, אני מבינה שהם עושים עוד הרבה דברים בחייהם, אבל קשה לי עם החוסר יציבות הזה, חלקם עובדים משמרות ולא יודעים מה הלו"ז שלהם עד יום ראשון אז יוצא שאין מספיק לקוחות עם ימים ושעות קבועים כמו שהייתי רוצה ואני מתאמת איתם בכל מיני חלונות הזדמנויות שאפשר. אני גם סופסוף מבינה שכסף לא מגיע מעבודה קשה, למרות שחשוב יותר בעיני לעשות משהו שאני אוהבת. מסתבר שזה סוג של מותרות.

עוד משהו, השבוע שלי מתחיל היום כי אתמול הייתי בחופש (עם אמילי ולעזור לאבאל'ה), ניצלתי את זה שיש מי שישמור עליה, ל... שינה! נכון שאני אומרת הרבה שאם יתנו לי אשן יומיים רצוף, אז גם בפועל זה נכון, ישנתי בכל שניה שאפשר, שעה פה, שעתיים שם, חצי שעה פה (כשאמילי באה לראות אותי ישנה ולהקריא לי סיפור, כלומר שאקריא לה).

אבל עדיין החסך לא הושלם (בלילה ישנתי פחות מחמש שעות).