השבוע היה יומולדת לאבאל'ה.
תודה שנולדת!
אני אוהבת אותך.
ה-מון!
:)
הקייטנה של אמילי נגמרה אז אבאל'ה ואני מתמרנים איכשהו ובדלתות מסתובבות, אני חוזרת הוא יוצא לעבודה ולהיפך.
קצת נעזרים באמא שלי ואחותי אבל זה לא קל...
אנחנו חייבים למצוא בייביסיטרית שאפשר לסמוך עליה שיהיה לנו מרחב תמרון ושפיות.
אי אפשר בלי לכתוב משהו (הרבה פחות ממה שיש לי להגיד) על המחאה החברתית.
אני כל כך גאה בכל מי שלוקח חלק בזה, אבאל'ה ואמילי ייצגו אותנו בהפגנות, אני די מקורקעת...
חלק מהעניין הוא שלכולם קשה - שכר דירה, גן, אוכל ועוד המון המון הוצאות, הרבה נאלצים להעזר בהורים.
עד כה כולנו הסברנו לעצמנו שאנחנו אשמים, כי אנחנו לא מתנהלים נכון כלכלית וצריך שיבוא איזה אלון גל וילמד אותנו איך לצאת מזה, אבל עכשיו אנחנו מבינים שהבעיה (לא רק) אצלנו, שלא הגיוני ששני אנשים יעבדו קשה מאוד ושעדיין זה יספיק בקושי לכל הדברים הבסיסיים שחייבים.
בשנה שעברה, לפני שעברנו דירה היינו במצב די קשה, זה היה כל כך מייאש. נכון שהיו לנו דרישות מאוד ספציפיות אבל ראינו דירות איומות במחירים מטורפים (בפריפריה!!!). רק עם מזל, ובעזרת חברה טובה (אוהבים אותך זאני) מצאנו את הבית שאנחנו גרים בו עכשיו.
מה עוד, נראה לי שאני אתחיל לפרסם תמונות בלי להשקיע יותר מדי טקסט, יש המון דברים שצילמתי ואני רוצה להעלות.