משחקים באבא ואמא

היי, אבא'לה שוב.

אתמול, בזמן שישבתי על המחשב ועבדתי לי לתומי, בלי להתגרות באף אחד (אני משקר, תדלקתי מריבת ענק באחד המקומות בהם אני עובד) מכתב פראי הופיעה.

הוא נראה תמים, מעטפה לבנה ופשוטה ועליה השם של בייבי אמילי והכתובת שלנו.

זה עורר את החשד שלי מיד.

אין ספק שמדובר במישהו זדוני שעוקב אחרינו ורוצה להראות לנו שהוא יודע איפה אנחנו נמצאים.

קיוויתי למצוא בפנים אצבע, אבל לא הייתה שם אצבע.

למעשה לא היה שם שום דבר גרוטסקי.

אני מניח שזה אמור היה להיות לי ברור כי המעטפה הייתה לבנה ובלי שום סימן של דם עליה.

אמא'לה שלפה באומץ את המכתב שהיה בפנים.

זה לא היה מכתב כופר.

אני מניח שזה הגיוני. אחרי הכל גם בייבי אמילי וגם אמא'לה היו שם איתי אז למה שישלחו לנו מכתב כופר?

מצד שני, אסור לאבד תקווה.

אמא'לה הקריאה את המכתב.

זו הייתה רשימה (זו עדיין רשימה למי שתוהה. שום דבר קסום לא היה במכתב הזה. גם אם אני מביט בו עכשיו זו עדיין רשימה, אותה רשימה. כמה מאכזב) ובה נכתבו כל הדברים שבייבי אמילי צריכה לקנות לבית ספר.

זה חצי מלהיב וחצי מלחיץ.

אולי רבע מלהיב ושלוש רבעים מלחיץ.

לא יודע.

אני צריך עוד לחשוב על זה.

בכל מקרה, רק אציין ששלשום רציתי שסבתא'לה וסבא'לה ילכו עם בייבי אמילי לקניות לבית הספר אבל אמא'לה אמרה שאי אפשר בלי רשימה.

הטענה שלה הייתה שמה שאני חושב שצריך השתנה בעשרים ומשהו השנים האחרונות.

באמת? שאלתי

ובכן קוראים נכבדים.

לא רק שהרשימה הזו לא השתנתה ובתי הספר מבקשים את אותה כמות של אותן סוגי מחברות אלא שאפילו צבעי העטיפה של המחברות לא השתנו. אלו הם אותם צבעים על פי מקצועות שאני זוכר מבית הספר שלי.

In your face אמא'לה.

אני חוזר לעבוד.

נ.ב - אני כותב פה יותר פוסטים מאשר כתבתי בכל שלוש השנים האחרונות.