משחקים באבא ואמא

יש כל כך הרבה דברים שלא כתבתי כאן ואני מתקשה להחליט מאיפה להתחיל.

כל מיני התחלות של פוסטים בטיוטא, שנראה שישארו שם.

נתחיל ונראה מה יוצא, נראה כמו פוסט רב תחומי, בעקבות הפוסטים המרוכזים של אבאל'ה.

בית ספר

ביום חמישי בערב הגענו לבית הספר (הדמוקרטי) של אמילי, עדיין לא יאמן שהיא עולה לכיתה א'(!).

חשבתי שיכנסו את ההורים ויסבירו לנו דברים, המורה לקחה את אמילי ועוד קבוצת ילדים לחדר ודיברה איתם בזמן שאנחנו מילאנו טופס עם פרטים על אמילי טלפונים וכו' וכתבנו לה ברכה על תפוח שגזרנו, מן הסתם מצאו איך להעסיק אותנו.

בזמן הזה בחדר לפי דיווח מאמילי, שהמורה (אני כל הזמן רושמת גננת ומוחקת) נתנה לה לשבת לידה, הם שיחקו באיזשהו משחק הכרות שכזה.

וזהו בעצם, אבל ככה צריך להיות המפגש היה בשביל אמילי לא בשבילנו. אגב, יש עוד מישהי בכיתה עם השם שלה, מעניין.

מיטה גבוהה

עוד דברים שלא סיפרתי על אמילי, מכיוון שבקרוב תהיה לה שותפה קטנה לחדר הקטן שלה, אז אמילי עברה למיטה קומתיים (רק בלי מיטה למטה, עברנו הרבה מקומות עד שמצאנו כזה). היא מאוד מרוצה מזה שיהיה קשה לנו להגיע ולהעיר אותה בבוקר.

(5)

בית עץ

כאמור החדר של אמילי קטן ועוד מעט הולך להיות כאן בלאגן יותר מהרגיל, אמילי תצטרך פינה שקטה משלה ושקט מכולנו. מקום בו תוכל לארח חברים ולהכין שיעורים (יא-רייט). אנחנו משכירים עכשיו בית פרטי עם חצר (בעיקר בגלל העבודה שלי) ומאז שעברנו לכאן, לפני כשנתיים (נראה לי) מהפעם הראשונה שראיתי את עץ המנגו בחצר, אני רוצה שיהיה עליו בית עץ - אבל אמרתי לעצמי שנחכה עד שתהיה גדולה יותר, נגיד בת 6 תהיה אחראית יותר ועם קורדינציה טובה יותר.

לא הצלחתי לארגן לה בדיוק את הבית על העץ (הזמנו מישהו שממש עובד בזה, שבא ומדד וכו' אבל הוא נעלם לנו) אחרי כמה חודשים של עיכובים, בסוף הלכנו על משהו מוכן, שעומד בתקנים ובטיחותי והכל. זה ממש יקר אבל שפיותה חשובה לנו. אחרי שהזמנתי וכבר רציתי לנסוע לאסוף מהמחסן אמרו לנו שאין את הדגם שרציתי ושיהיה עוד כמה שבועות ובכן עוד כמה שבועות זה ממש לא טוב בשבילי אני ממש לא יודעת באיזה מצב אהיה עוד כמה שבועות ואז לא יהיה מי שירכיב ויתעסק עם זה והכי חשוב רציתי שזה כבר יהיה מוכן לימים המטורפים שאחרי הלידה. קצת בכיתי לזו שהזמנתי ממנה והיא עשתה כל מה שיכלה להשיג לי בית יותר טוב וגם מי שיוביל וירכיב! (בתוספת תשלום אבל בהמון הנחה).

בשבת בבוקר (כשאמילי היתה אצל הסבא והסבתא בחיפה) הגיעו ובנו (והכעיסו מאוד את השכנים... אופס).

התגובה של אמילי היתה קיפצוצים והתרגשות "אני כל כך שמחה שאתם ההורים שלי!" אוווווווו

הבית אגב לא ממש על העץ אלא על עמודים והוא מגניב ביותר ודי גדול, קנינו לו שטיחון של במבי ושטיחון שאגי דשא למרפסת (כן יש מרפסת) החברה שלי שבאה לבקר אמרה שהוא גדול מספיק שבתל אביב היו מחלקים לדירות משנה :)
אתמול התחלנו לצבוע אותו (די קשה לי כרגע אני עגולה וכבדה) בכמה גוונים של צבע לעץ.

יכול להיות שזה יותר בשבילי מבשבילה...

מספיק עדכונים לבנתיים (שאר הדברים זה עוד על בדיקות ועירויים וכאלה)