משחקים באבא ואמא

נתחיל בלהגיד שהכל בסדר.

כותבת בקיצור נמרץ (אבל עדיין יצא ארוך) כי תיכף הקטנה תרצה שנסתובב בבית.

ביום חמישי בערב איווה קיבלה מכה בראש (בצד שמאל) מהדלת, היא קצת בכתה אבל נרגעה די מהר והתנהגה כרגיל. אחרי כשעתיים היא הקיאה אחרי האוכל, היא לפעמים פולטת אבל זה היה יותר מפליטה רגילה היא פשוט פתחה את הפה והמון חלב נשפך החוצה :/

אנחנו מאוד נגד להגיע עם תינוקת בת חודש לבית חולים שורץ חיידקים עמידים.

<הפסקת הקלדה לטובת הסתובבות עם איווה>

הרופאה היתה נחמדה וסיפרה לנו בעדינות שאנחנו צריכים להישאר עד הבוקר להשגחה ("כן, תתבאסו תתבאסו"), שבגיל כזה עם פגיעת ראש הם חייבים לפי החוק לאשפז :(

כשהיא יצאה אבאל'ה ואני הסכמנו שנחתום על איזה טפסי שחרור שהם רוצים ונחזור הביתה (אנחנו גרים די קרוב לביה"ח), אבל כשחזרה היא אמרה שאנחנו חייבים להישאר לפי החוק (עכשיו שאני חושבת על זה, איך בעצם היא היתה עוצרת אותנו? אם תלכו יבוא שוטר?). שיתפנו אותה בזה שאנחנו מודאגים ממה שאפשר לתפוס בביה"ח והיא אמרה שנהיה במחלקת כירורגית ילדים.
<עוד הפסקה ארוכה בהקלדה>

אבאל'ה חזר הביתה להיות עם אמילי (הקפצנו את אחיו שבא עם זוג חברים להיות איתה כשאנחנו בביה"ח, היא נרדמה לפני שהגיעו) ואני נשארתי עם איווה ללילה (ומיכלי האוכל הניידים שמחוברים אלי), הלילה ארוך במיוחד, איווה קמה כל 3 שעות לאכול ולבדיקות. מיותר לציין שהיה ממש קשה להרדם שם, היא כזו פיצית, גם במיטה הקטנה (יחסית לשל גדולים) מחוברת למכשיר שעוקב אחרי הדופק ומצפצף במלחיצות כשהיא זזה לא לטעמו.
היה מאוד קשה להרדם עם כל הלחץ, הרעש, האור וזה שהגיע אלינו שותף מתבגר גדול וכואב (שמסתיר סיפור לא פשוט ומעניין). בערך ב-03:00 לפנות בוקר האחות ריחמה עלינו וניתקה את המכשיר שחובר בפלסטר לאצבע של אמילי והניחה לה להרדם מכורבלת ומחובקת עלי, אישרתי לה שאני עושה מוניטורינג ומשגיחה שהיא בסדר במקום המכשירים.

אין ספק שלהעביר לילה בבית חולים נותן פרופרציות לדברים...

בבוקר כשציפיתי שהרופא יגיד שאנחנו יכולות ללכת הביתה, אבל הרופא אמר שהוא צריך להשאיר אותנו להשגחה ל-24 שעות (הרופאה שקיבלה אותנו אמרה רק עד הבוקר, מעניין אם לא ידעה או הבינה שאין סיכוי שנסכים לזה) בגלל שזה יום שישי הוא קיצר לנו על התנהגות טובה לעד 15:00.
אבאל'ה דאג להעמיס את אמילי על ההסעה, להוציא את הכלבים והגיע אלינו, הזמן זז לאט לאט... בשלב מסויים שמענו את הרופאה אומרת למתבגר שלא משתף פעולה מעבר לוילון שהיא צריכה לקחת לו שוב דם כי יש לו חיידק בדם, זה גרם לאוזניים שלנו לסמור - איזה חוסר אחריות לשים אותו בחדר ליד תינוקת בת חודש! יצאנו עם איווה מהחדר ואבאל'ה דרש מהאחות להעביר אותנו, היא נסתה להרגיע אותנו שזה לא מדבק, אה כן? באמת אז מאיפה הוא קיבל את זה? (אולי היא התכוונה ללא נישא באוויר)
השותפה שלנו לחדר החדש היתה גם היא עם פעוט שנפל מהמיטה וקיבל מכה בראש :/

אחרי עוד זמן שלא זז, ניסיתי לישון עוד קצת זה היה מעייף, האחות שחררה אותנו קצת לפני הזמן, התקפלנו ויצאנו הביתה תוך שניות.

בבית שחררנו את אבא שלו שלקח את אמילי מביה"ס והכין איתה עוגיות, זה היה טוב בשביל שניהם הזמן איכות הזה. בבית כולנו התקלחנו, זרקנו את כל הבגדים לכביסה וחזרה לשגרה, בואו לא נעשה את זה יותר.

5

האור האדום זה ממה שבודק דופק ומחובר לאצבע

-

הפוסט הזה מזכיר לי שנראה לי שבסוף לא סיימתי לכתוב ולא פרסמתי על הפעמים שהיינו עם אמילי בביה"ח כשנפלה ופתחה קלות את הסנטר ורצה לתוך שולחן מתכת בעבודה שלי ופתחה קלות את המצח, היא הודבקה בשתי הפעמים והיתה גיבורה.