משחקים באבא ואמא

אבאלה בעבודה כל היום עד הלילה. 

אז אני על מינימום הכרחי. מצליחה לעשות רק את הדברים שממש ממש חייבים (נגיד לתת תרופה לחתולה בבוקר ובערב ולאסוף את אמילי מביה"ס)

וגם זה בקושי.

אם זו היתה עבודה הייתי מתפטרת ולא מוכנה להמשיך בתנאים האלה בלי הפסקה.

התסכול מכל מה שאני לא יכולה לעשות גבוה (אוף דה צ'ארטס). בלילה כשאבאלה מגיע אני כבר באפיסת כוחות ואפס חשק.

אגב, לעבודה שלי אני מצליחה להגיע לשתי משמרות מסכנות בשבוע שבהן אני מנסה להספיק הכל.

העסק שלי עבר למצב שימור על אש קטנה שבו אני לא מקבלת לקוחות חדשים ומנסה לשמור על הלקוחות הקיימים.

ההכנסות הצטמצמו בהתאם.