משחקים באבא ואמא

הצלחתי להגיע למחשב, יש הרבה דברים שאני רוצה לכתוב, אני לא יודעת מאיפה להתחיל... 

איווה משחקת סביבי, אבאל'ה אמור לחזור בקרוב, יש לי רשימה של דברים שאני צריכה לעשות כשיגיע, כאלה שלוקחים לי דקות בלי איווה ושעות כשהיא עלי.

לקח לי עשר דקות להקליד את שני המשפטים האלה :-/

באופן כללי יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות ולא מצליחה. חלקם ממש חשובים ודחופים, לדוגמא: שיננית (קבעתי תור והתארגנתי והכל והתקשרו לבטל כי היא חולה), להצטלם לרישיון נהיגה (נדחה כבר למעלה משנה)... חלק שטותיים ולא חשובים בכלל. 

רוב הדברים שאני כן עושה מתחלקים לעשרות (לא הגזמתי...) תתי שלבים, לדוגמא: יום אחד אני קונה את מה שצריך, יום אחר אני מחברת, יום אחר אני צובעת וכו ומתקדמת לאט לאט (אם בכלל) 

במקום פוסט אמיתי נעשה עוד פוסט של ראשי פרקים עם נושאים שהייתי רוצה לכתוב עליהם

מסגרת/בייביסיטר/מטפלת

כרגע אנחנו איכשהו מתמרנים, כשאני יוצאת לשלוש משמרות מסכנות בעבודה שמחוץ לבית, איווה (ואמילי אחה"צ) נמצאות עם אמא שלי או עם אבאל'ה, היתה לנו בייביסיטרית די מוצלחת לבוקר בשבוע אבל היא מצאה עבודה אמיתית (עם אמילי משכנו ככה עד כמעט גיל שנתיים). 

אז אנחנו מחפשים, ובמחפשים אני מתכוונת שאני מתלוננת ומקוה שמרי פופינס תצלצל בפעמון הדלת  (הוא מנותק, אבל הכלבים ינבחו אז נדע שהגיעה)

אגב, צפיתי בסרט עם אמילי והיא אומרת די יפה סופרקליפרגייליסטיקאקספילדושס :)

זה שאנחנו לא סגורים על לכמה שעות נצטרך מטפלת מן הסתם מקשה עלינו את החיפוש.

מאיזה גיל לדעתכם תינוקות/פעוטות צריכים חברה של ילדים אחרים?

פוסט המלצות/תובנות/הפקות לקחים

דברים שלמדנו מגידול אמילי ועשינו שונה עם איווה וטוב שכך... 

פוסט על דברים שלא הבנתי עד שאמילי נולדה.

פוסט על תופעת הסדר

סדר זה משהו שלא בא לי בטבעיות, אני מזהה סדר, אני פחות רואה בלאגן. מרגיז אותי שאני צריכה לקנות שוב משהו שאני יודעת שיש לי כי אין לי מושג איפה זה. אז אני חוקרת את תופעת הסדר - המסקנות העיקריות שלי עד כה הן:
נראה מסודר ומסודר זה לא אותו הדבר

החוק הראשון של הסדר (על פי החברה זאני ובכלל) הן שלחפצים צריך להיות מקום, אז בשלב ראשון ארגנתי קופסאות ומגירות ועכשיו צריך שהחפצים גם יגיעו אליהם.
 

נראה שנגמר לי הזמן מחשב.