נכנסתי לבלוג כדי לכתוב את הפוסט הזה, וקראתי בגיחוך את הפוסט הקודם וההחלטה על פוסט ליום - כן, ממש...
טוב נו, לפחות ננסה עם העניין של להתלונן פחות (אי אפשר בכלל לא)
מונסטר היי
אמילי (הגדולה, כבר בת שבע ו-4 חודשים, עכשיו שיש לנו עשרות בנות זה בסדר אם אתם כבר לא עוקבים מה הכינוי של מי), אז אמילי חזק מאוד בקטע של מונסטר היי, מה שאנחנו מקבלים בברכה.
הדמויות משם הם מפלצתיות במידת מה, ליתר דיוק ילדים של מפלצות מוכרות, השמות שלהם גם קשורים להורים ו/או לכוחות שלהם. במידה ובמבחן לאם השנה יבחנו שליטה בשמות של הבובות של הילדה אני אעברו בצבעים מעופפים (אם יהיה להלביש אותה חם בחורץ ולדאוג שתהיה במיטה ב-20:00 אכשל).
ביומולדת שבע שלה (שהיה אוקטובר) היא התחפשה לדרקולאורה (שניה משמאל) והכנו יחד את התחפושת.
אני מאוד מרוצה מהבובות האלה, שאוכלות את ברבי לארוחת בוקר.
מימין לשמאל:
האולין וולף (הבובה עוצמת עיניים ומיללת האוווו), פרנקי שטיין (לבובה יש שלד מואר!), גוליה, דרקולאורה ולאגונה.
לקח לי המון זמן להעלות את התמונה וגמרתי את הזמן שנשאר לי, אז בזריזות עוד שני נושאים
גומי-לום
אמילי היא מפעל לייצור צמידים, שרשראות ומה לא מגומיות קטנות וצבעוניות שמתחברות אחת לשניה.
ניתן למצוא גומיותיות משוטטות ברחבי הבית, כמו נצנצים.
כולנו קיבלנו צמידים (גם כל המשפחה המורחבת)
באי-ביי
איווה הקטנה אומרת כל מיני דברים אבא (לאו דווקא בהקשר של אבאל'ה), אי-מא, את-זה, א-תה (רשימה חלקית)
האחרון והחמוד ביותר זה הבאיי-ביי עם יד קטנה שמתקפלת בהתאם
(קישור לסרטון למי שישלח בקשה עם מייל [email protected])
המלכה האם יושבת במושב תינוקות מאחור ומנופפת לנתינים בחמידות, עושה באיי-ביי לכל מי שהיא רואה, גם רחוקים ולא מבינה איך הם לא נמסים.
צריכה לסגור, אז עושה פרסם בלי בכלל לערוך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: