|
משחקים באבא ואמא בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה). |
| 2/2006
היא ישנה העובדה שמיליארדי האנשים המסתובבים על הפלנטה שלנו הם הוכחה לכך שלידה אינה דבר חדש, לא מונעת ממני להתענג ולהביט עליה כשהיא ישנה ולהרגיש שאנחנו יוצרים משהו חדש. ההתבוננות בה, עבורי, היא לרוב חדשה. לאורך השנים (הספורות אומנם, רק כדי שיהיה ברור שאני לא מתיימר למשהו) שאנחנו יחד מצאתי את עצמי מספר פעמים מביט בה ומחייך, מתמלא בתחושה של שלמות. היא יודעת את זה כי אני נוהג לכתוב או לומר את זה פעמים רבות - בלעדיה יש סיכוי גדול מאוד שהאיזון העדין ממנו אני סובל היה מופר. היא מצליחה להוציא ממני את הצדדים החיוביים יותר שלי וגם כשאני על סף התפרצות, מבט אחד ממנה, חיבוק אחד ממנה והכל מסתדר.
כעת אני מביט בה שוב מחדש, פן חדש שלא היה שם, אמא לעתיד וגם עכשיו כשאני כותב את הדברים והיא ישנה בחדר השני, אני לא יכול (ולא רוצה) להוריד את החיוך שיש לי על הפנים. מי שמכיר אותה יודע שהיא...זדונית...מרושעת...מסוגלת למעשים מאוד לא חביבים :-) שנינו לא האנשים הבוגרים ביותר שקיימים וטוב לנו עם זה ואני מתענג על המחשבה שנגדל אותה יחד וההשפעות שיהיו לה ולי על הילדה. אנחנו יוצרים פה משהו שהוא שלנו לחלוטין ולפני זמן רב מאוד נשבעתי שיש אספקטים שונים בהם אני מתיר לאחרים להתערב, אך לא בעניין הזה, לא בילדים שלי.
מישהו בא, ביי
הוא
| |
| |