אני הבנתי את זה, יש פה סוג של קונספירציה. לא משהו חובק עולם אבל משהו שמטריד אותי, ואנחנו רק מתחילים.
"אתה חושב שאנחנו הולכים לעשות לך בדיקת דם? כל כך חמוד. טוב, קום מהמיטה וצא מהחדר, למעשה תמתין למטה באוטו או משהו".
זה בערך מה שאני מקבל מצד אחיות.
העובדה שאני חלק מהתא המשפחתי לא משנה בכלל, כל הבדיקות המגניבות הנושאות שמות שאנשי הרפואה שוברים את שיניהם עליהם נעשות לה בלבד.
עכשיו, אני לא אומר שאני רוצה את הבדיקות שעושים לה, אבל את הבדיקות שאינן בלעדיות שלה הייתי רוצה שיעשו לי.
למעט הטי זקס לא קיבלתי כלום.
היום הלכנו לעשות בדיקות גנטיות ונאמר לי שגם כאן אני לא עושה אותן אלא היא, למה? כי יש סוג בדיקה אחת שהאישה צריכה לעשות ומאחר ודגימת הדם עבור אותה בדיקה היא אותה דגימה לשאר הבדיקות אז אין בי צורך.
זה אומר שלמעט העובדה שאני מסיע אותך ממקום למקום אין לי יותר חשיבות.
נתתי את תרומתי בעזרת הזרע שלי וזהו, אני לא רלוונטי.
קראתי ספר מאזור שנות השמונים בו מציעים לאישה לדבר עם האחיות ולהגיד להן שהיא מעוניינת שהגבר יהיה איתה שכן "הם אינם רגילים למעורבות גברית ולרוב יעדיפו שהוא ימתין בחדר ההמתנה".
אני לא רוצה להמתין בחדר ההמתנה, אני רוצה להיות שם בבדיקות ובכל שאר הפעילויות, אם הייתי רוצה להיות בחדר ההמתנה לא הייתי מביא ילד לעולם, אחיות ארורות, הייתי הולך עם חברים כשהם הולכים לבדיקות.
זה יכול להיות די מדליק, לנסוע איתם ממקום למקום, להחזיק להם את היד, להמתין להם כשהם נכנסים לבדיקות ולהסיע אותם הבייתה.
לפחות אז יעריכו אותי "אתה לא חייב לבוא" הם יגידו ואני אחייך ואומר "זה בסדר, אני רוצה להיות כאן, אתם חשובים לי וחוץ מזה, האחיות לא רוצות אותי בכל הקשור להריון שבאמת קשור אלי".
בכל מקרה, יוצא מזה שאני חסר חשיבות ואני דורש סוג כלשהו של בדיקה שכוללת הוצאה של יותר מחצי מבחנה. אני רוצה לשכב שם קצת ושהאחיות ישאלו אותי אם יש לי סחרחורת או משהו מרוב כמויות הדם שהם הוציאו (רובו הולך לסחר, חלק ממנו למאגר הנתונים של המדינה וחלק נוסף לחייזרים כמובן).
הבטיחו לנו בדיקות נוספות בעתיד, בעיניים נוצצות אמרה לנו פקידת הקבלה שתמיד יש עוד בדיקות, כאילו זה אמור לעודד אותנו.
הוא