משחקים באבא ואמא

אחרי לילה מלא סיוטים (שלא קשורים להריון אלא לחומרים שקראתי) התעוררתי לצלצול השעון המעורר של הסלולרי המעיק שלי. יצאתי לכיוון קופת החולים והגעתי בדיוק בזמן.

שתי אחיות המתינו, היה לחץ של אנשים הזקוקים שדמם ילקח מהם, כפי שהיה נהוג בתקופה העתיקה - ריפוי בעזרת ניקוז דם. האחות הושיבה אותי על כסא לא נוח ובמהירות שלפה 4 מבחנות דם ממני, פחות ממה שלקחו ממנה, אבל מספיק דם כדי להציל מדינה קטנה (ממש קטנה, ליליפוט נגיד).

עכשיו אני מרגיש שאני עושה קצת יותר, תורם למאמץ המלחמתי, מגויס לאירוע וכדומה. ביום שלישי יש לנו פגישה עם רופאת ההריון (כן, הרופאת נשים) ואז נהייה חכמים יותר. הרופאה שלי, ממנה לקחתי את ההפניה לבדיקות דם, מכירה את כל המשפחה, היא אמרה שהיא די בטוחה שאין לאף אחד מהמשפחה שלי טלסמיה כך שאין מה לדאוג, אבל עדיין טוב לעשות בדיקות. זה גורם להכל להיות ברור יותר ובלי סימני שאלה מיותרים.

הוא

[תוספת מאוחרת - הבדיקות תקינות]