פוסט ענייני עד משעמם לפניך.
אתמול היינו אצל ההמטולוגית, פסק הדין - כולה טלסמיה מיינור (או תלסמיה מיינור). כמו שכבר הבנתי אני נשאית, מה שאומר שאם גם לו היה (אין, אין ואין !) היה סיכוי של 1:4 שלגור יהיה טלסמיה מייג'ור. מצטערת שאני חוזרת על דברים שכבר כתבתי (זה למאזינים שהצטרפו זה עתה) חומר חדש מ-ע-כשיו.
ההמטולוגית אמרה שכל מה שזה אומר זה שההמוגלובין שלי נמוך באופן טבעי, 11 זה הנורמלי שלי, וזהו. מבחינתה אני נחשבת לבריאה. בכל מקרה הגור יהיה בריא כמוהו או בריא כמוני (נשא) בסיכוי של 50-50. מסתבר שהשכיחות של זה באוכלוסיה גבוהה (נכין מדבקות לרכב של "גם לי יש טלסמיה מיינור") הרוב לא יודעים שהם כאלה (אמא שלי לדוגמא, הבאתי גם תוצאות בדיקה שלה).
אם נשים אחרות בהריון הופכות לאנמיות בהריון (בגלל שהגור לוקח ונפח הדם גדל ומדלל) אז נקודת הפתיחה שלי נמוכה יותר...
המדד היחיד שאני צריכה לשים לב אליו זה כמה ברזל (פריטין) יש לי, כרגע יש לי פחות מ-6 הנורמלי זה 10. אז קיבלתי הפנייה לבדיקות דם כדי לבדוק איך נספג הברזל שאני לוקחת בחודש האחרון (שני כדורים ביום ופרנטל) ואז נחליט אם אני צריכה להחליף כדור ברזל, נראה לי שהשאיפה היא שכשאעבור ליד מקרר המגנטים יקפצו ממנו אלי.
באופן כללי הרופאה הרגיעה אותנו, הדבר הכי חשוב זה שאנחנו יודעים ושאף אחד לא יציק לי לגבי ההמוגלובין הנמוך, כי זה הנורמלי שלי. אין מה לדאוג לגבי אספקת חמצן לעובר (דאגתי מזה) או מכל דבר אחר. יופי !
היא אפילו אמרה לו לא לתת לי הקלות או להתפנק בגלל זה. אממ...