הגענו אל ההורים שלי בבוקר, לא מתוך כוונה לספר להם דווקא ראשונים אלא כי היו לנו סידורים שם קודם. סיפרנו להם את הבשורה תוך שאני מציג את התמונה של נכדתם כאילו הייתה תעודת שוטר ונבחתי על אבא שלי "אני רציני, תפסיק לעשן" זאת לאחר שהוא סרב להפסיק לפני כן. הם טענו שהם חשדו ולא נראו מופתעים במיוחד, אני לא בטוח שהם הפנימו את העניין. אחותי החליטה שהילדה שלנו תהייה ילדה ורודה, אמרנו לה שאח שלי כבר מטפל בעניין הבגדים וורוד לא יהיה גוון בלקסיקון שלה. ההורים שלה לעומת זאת היו הרבה יותר... צוהלים. היא אמרה להם שהיא לוקחת מנה נוספת כי היא אוכלת בשביל שתיים עכשיו. אמא שלה הבינה שמשהו נאמר שדורש תשומת לב ובשלב זה הוצאתי את תמונת הנכדה והראתי להם. אביה הזיל דמעה, אמה קפצה וצהלה, סבתא שלה בתחילה לא הבינה אבל מהר מאוד ברכה אותנו. אחיה נכנס ושמח לשמוע שהוא הופך להיות דוד (שוב). אז זהו זה. כעת מחכים לשקיפות עורפית ולסקירת מערכות, אחריהם נספר לשאר המשפחה. הוא
נ.ב - תוצאות גנטיות הגיעו, היא תספר עליהן, אחרי הכל, זה היה הדם שלה שנלקח.
(תוספת שלה - כל הבדיקות הגנטיות חזרו שליליות. שזה מצויין. :) )