משחקים באבא ואמא

זה סופי. אין לי מה ללבוש. בשבוע שעבר נסענו לחתונה של חברים (אחרי הבדיקת דם), מכרים, לא יוצא לנו לפגוש אותם הרבה, או בתירגום חופשי - עדיין לא סיפרנו להם והחלטנו גם לא לספר ביום החתונה שלהם. בהיתי בארון, שבהה בי חזרה. דומה היה שכל הבגדים שלי בהגדרת מבליטי בטן. בסוף מצאתי סריג קייצי שאני אוהבת, איזור הבטן והשרוולים משונן (זיג זג) ומטשטש בטן, עם חצאית עד הברך ומגפים גבוהים, להסית את תשומת הלב מאיזורי אסון. כשלא ישבנו הסתובבתי עם המעיל... (מה שמזכיר לי שאני צריכה להצטלם בשבילכם (גם בשבילי :)) שוב).

בחתונה היו זוג חברים נוסף שכן יודעים, היא אמרה לי שאני צריכה להנות מההריון, אני לא אוהבת את העצות האלה, אני נהנת מההריון, אבל זה לא מונע ממני את הזכות הבסיסית של להתלונן על האיכסה. כשהיא תהיה בהריון אני אזכור להגיד לה להנות.

פגשתי ביום שישי גם מישהי שילדה לפני שלושה שבועות, ובעלה נהנה להשתעשע על חשבוני, חכי שתגיעי לשלב של... לא ממש הקשבתי כי הייתי עסוקה בלכעוס אותי. מה הוא לוקח קרדיט, מה הגאוות יחידה הזו, אפשר לחשוב שהוא ילד. זה מזכיר לי אנשים שרגע אחרי שעברו טסט כבר מתחילים להסביר למי שעדיין לא עבר איך לנהוג ולמה.

ביום יום אני לובשת תלבושת אחידה. הטי-שירטס ממתאים לי, יש שני זוגות מכנסיים שעדיין עולים עלי - אבל אני יודעת רק איפה אחד מהם...

עדכוני בחילות - הן עדיין כאן, אבל הן שונות. זה לא הבחילות מערפלות החושים שהיו בהתחלה, אלא מהסוג המעיק, הרגשה מעיקה מהגרון עד הקיבה, והקאות... הבוקר הקאתי את המים ששתיתי. נו באמת...