משחקים באבא ואמא

לא מתפקדת - אני עייפה, חלשה, לא מרוכזת, מבולבלת, קשה לי להתרכז. אני מעגלת פינות, מוותרת על לעשות דברים שפעם הייתי מאוד מקפידה עליהם. מבולגנת (אפשר בקלות לראות מהפוסטים).

הייתי אמורה לצאת לעבודה בשלוש. קמתי (משנת צהריים קצרה) התלבשתי (מצאתי על החבל את המכנס השני שעולה עלי, הוא כיבס אותו ותלה, המלאך) וזהו.

אני עדיין כאן (בבית).

המפתחות לעבודה שלי ולבית נשארו במעיל שנמצא עכשיו רחוק מכאן באוטו שלו (הוא בישיבה, מה שאומר שהוא גם לא יכול לענות לי לטלפון). זה מזכיר לי שאולי כדאי שיהיו כאן איפשהו מפתחות ספייר (מעצבן החוכמה בדיעבד. מעצבן מאוד).

התקשרתי אל מי שעובדת איתי, סיפרתי לה. היא תגיע לחפות עלי.

מילא אם זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי מתקשרת אליה שעה לפני תחילת המשמרת ומבקשת ממנה להגיע במקומי. אבל כבר ניצלתי את הזכות הזו, בימים שהייתי מבוחלת עד משותקת מבחילה. שלא יכולתי לזוז. והיום ההוא שבו לא הצלחתי להניע את הרכב המפונק שלי (אח"כ כשהזמנתי מישהו לתקן הניע בקלות והכחיש (האוטו) שהייתה בכלל בעייה).

כבר שלחתי לה עציץ תודה לעבודה, שתדע שאני מעריכה את כל מה שהיא עושה בשבילי, אבל אני כבר מרגישה מנצלת ומגעילה, אי אפשר לסמוך עלי. אני ממש לא בסדר. אני חושבת איך הרגשתי כשעבדה איתי מישהי שכל פעם הייתה מקפיצה אותי ברגע האחרון וכמה סבלתי מזה. עד שסוף סוף יש מישהי נחמדה באמת ואני מטרטרת אותה.

אין ספק שמחר יהיה לה יום חופש ושאני אעבוד שתי משמרות רצוף.

אני חייבת להתנער ולחזור לעצמי, לשים לב איפה אני שמה דברים, למה בכלל הפרדתי את המפתחות של בית עבודה ורכב? (אה, כן. כי אתמול לקחתי את הרכב שלו).

אוף.

אם אני כבר כאן לפחות נחזור לישון.