משחקים באבא ואמא

בלילה חלמתי שאני בחודש תשיעי, בהריון מתקדם (לא הייתה לי בטן עצומה, אבל בהחלט הרבה יותר מהבליטה).

למי שמביים את החלומות שלי (לא אני) מגיע אוסקר. החלום היה אמיתי, מוחשי, מושקע.

הסתובבתי לי עם המון בטן (יחסית לעכשיו) וחיכיתי כבר ללידה, כל מי שפגש אותי שאל אותי "נו...", "אז מתי?", או התקשרו וקיבלו תשובה של "עוד לא".

קטע מוזר ומרתק בעיני הוא שבחלום אמרתי וידעתי שאני לא זוכרת את שני השלישים האחרונים של ההריון (להזכירכם אני מתחילה (בטקס חגיגי) שליש שני). בחלום אפילו בדקתי את הבלוג הזה כדי לחפש רמזים על מה עבר עלי בחצי שנה האבודה, האשמתי את ההורמונים בשיכחה, וכולם חשבו שאני צוחקת כששאלתי אותם אם זה בכלל בן או בת (כאמור, הוא בטוח שזו בת, הרופא יוכל להגיד בוודאות בסקירה, ביום ראשון שיבוא עלינו לטובה). נראה שהחלום היה ארוך, עם הרבה עלילה שכדרכם של חלומות נשכחה ממני.

העניין המדהים בעיני הוא שבחלום הרגשתי בשלבים מתקדמים של ההריון. כשקמתי (הקצתי :) ), הייתי צריכה להזכיר לעצמי איפה אני בכלל, בדקתי את הבטן והבנתי שאנחנו עדיין לא שם.

בתמונה Dream Sandman