| |
משחקים באבא ואמא
בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה). |
| 5/2006
דיווח על הסקירה
לאחר מסע קצר, יחסית, מביתנו לעיר הפקוקה, מצאנו את ביתו של האיש שבידיו התשובה הסופית לשאלה האם צדקתי או לא.
לאחר שיחה חביבה בה התגלה שהוא אדם מקסים ונחמד מאוד עברנו לחדר השני בו היא התיישבה על כסא העינויים והמופע החל.
אני מודה שבאותו הרגע לא היה אכפת לי אם צדקתי או לא, זה היה מדהים.
העובדה שאפשר ליצור הדמיות כאלו, בצורה כמעט מושלמת מהממת אותי. אם יש משהו טוב בטכנולוגיה והקידמה היום חוויתי את הטוב הזה במלואו.
הרופא תהה למה אנחנו לא מתרגשים יותר, בזמן שבהינו בהלם מוחלט בתינוקת שלנו (אני בכיתי כמובן, אבל זה כי עמוק בפנים אני נקבה - דבר שמסביר למה היא נקבה שכן לפחות לפי הבכי יש לה שתי אמהות).
אני אקח את ההזדמנות הזו לציין שיחה שהייתה לי אחרי הסקירה עם חבר. הוא טען, לאור העובדה שצדקתי, שזה לא שניחשתי אלא שאני בחרתי בדיוק אילו זרעים ישלחו. הוא המשיך לטעון שבחרתי אחד בלבד שיצא לדרך (בהיותו סופר זרע הוא לא זקוק לשאר החברים שלו כדי להצליח) יחד עם 12 שליחים שחזרו מייד חזרה אחרי המגע הראשוני.
ֿתמונת אילוסטרציה - למצולמים אין קשר לזרע ולביצית האמיתים
בכל מקרה.
אחרי ש"הסרט" התחיל עברנו על כל המערכות, סקרנו דברים מעמוד השדרה, דרך כליות ועד לחדרים בלב. מדהים שלמרות שהיא כל כך קטנה כבר כל המערכות שם וחלק מהן מתחילות לעבוד.
הרופא טוען שהיא דומה לי, במבנה הפנים, תגידו אתם
אז זהו זה, זה רשמי - יש לי בת :-)
או כמו שאבא שלי אמר, אני אמא
הוא
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: