סקירת המערכות הייתה מדהימה. בלוק נגול מעל ליבי לראות אותה שם בפנים, לספור אצבעות, למדוד עצמות, לראות חדרי לב, מחיצות, לעבור על רשימת הקניות ולראות שהכל בסדר. אנחת רווחה אדירה. רק אז הנחתי לעצמי להתלהב מלראות אותה, הדבר הכי מדהים שראיתי אי פעם.
כולה עשר סנטימיטר אבל הכל כבר שם, בן אדם זעיר. שמורכב ממני וממנו.
אחרי הסקירה הלכנו לחגוג במסעדה. למרות שהרגשתי שדרכו עלי, כל הלחיצות עם האצבעות כדי לראות שהכל בסדר.
הרופא היה משעשע, נחמד. אותי אישית הוא הרשים כשישבנו בחדר המתנה וצוטטנו לשיחה שלו שבה אמר שיתפור את קרום הבתולים של מישהי במצוקה, חינם.
היום ומחר יש לי יום חופש, אני משתגעת מלשבת כל היום על הספה מול הטלויזיה או על המחשב, נורא קשה לי להתרכז בלקרוא, ואין לי כוח וחשק לזוז ולעשות דברים הללללו, שליש שני כבר, זה לא אמור היה לעבור?
הכל מאוד אצלי, עייפה מאוד, גם אם התעוררתי לפני שעתיים, רעבה מאוד, ולחשוב שפעם יכולתי להעביר יום שלם ולשכוח לאכול ...