משחקים באבא ואמא

היום בבוקר נסעתי להפנינג הריון בגבעתיים, מעייף לקום מוקדם כשלא חייבים.

הוא נאלץ להגיע לפגישות חשובות ולא יכול היה לבוא איתי. הרגשתי אאוטסיידרית, נתחיל מזה שכולן שם היו בחודשים הרבה יותר מתקדמים, הרגשתי כמו תיכוניסטית באוניברסיטה. בכניסה נתקלתי במישהי שהגיעה עם בעלה (היא חודש חמישי עם תאומים - נראה כבד), הוא אמר לה, משהו כמו "תראי, בעלים לא חייבים היו להגיע" ואני אמרתי לו "ששלי היה מאוד רוצה להיות כאן"  אם הייתי במצב רוח משועשע יותר אולי הייתי אומרת שאני לא יודעת מי האבא ולא רציתי להביא את כולם או משהו כזה, אבל לא היה לי כוח וקצת פחדתי מההריוניות האחרות. אני לא רוצה להשמע מתנשאת אבל אני חושבת שאני קצת שונה מהאחרות, בתחומי עניין וכו'.

היו שם המון נשים בהריון ותור לשירותים בהתאם (עדיפות לחודש תשיעי :)). את האירוע ארגנו הירחון להיות משפחה ובית החולים שיבא היו הרבה דוכנים ומפרסמים, מים מינרלים, מטרנה, ציוד לתינוקות, עגלות, צעצועים, מוצצים, היה אוכל ושתייה. קוראסונים, סלטים ואנטי פסטי. התור לאוכל היה ארוך נשים שלחו את הבעלים להביא להן ואני החלטתי להשיג לי אוכל אח"כ במקום להדחף, אני לא משהו בישראליות. הצלחתי לקנות לי גופיה וחולצת הריון מקווינסי שאני מרוצה מהן.

היו שלוש הרצאות, הראשונה על תרומת דם טבורית, ההרצאה הייתה מעייפת והוא איבד את הקהל די מהר. אני אסכם לכם, הדם שנשאב מחבל הטבור אחרי הלידה (שעד לפני כמה  שנים הושלך לפח) בלי לפגוע באמא בתינוק (הוא חזר והדגיש עשרות אלפי פעמים) חשוב מאוד לתרומה, מכיוון שהוא מכיל תאי גזע לא ממויינים וניתן להשתיל אותו לחולים הזקוקים למוח עצם, ולכאלה הסובלים מבעיות דם גנטיות ואחרות. בשונה מהשתלת מוח עצם אין צורך בהתאמה מלאה להשתלה והסיכויים שהגוף ידחה אותו קטנים בהרבה. לדעתי בעתיד הלא רחוק יוכלו לשחזר גם רקמות ואיברים מהתאים האלה.

הבעיות, כמות הדם שנשאבת קטנה לכן משמשת יותר לטיפול בילדים ולא מספיקה לטיפול במבוגרים. עולה הרבה כסף לקחת את הדגימה ולהקפיא אותה (בחנקן נוזלי כמו את הטרמינטור).

יש מאגר ציבורי ופרטי. ההרצאה נועדה לעודד נשים להרשם ולתרום דם טבורי למאגר הציבורי, שם בדומה לבנק הדם, הדגימות לא מקושרות לתורם. ברור לי שחשוב לשמור את הדם הזה, נראה לי בזבוז על סף פשע לזרוק אותו לפח. ההתלבטות שלי לא הייתה אם אני רוצה שישמרו אותו או לא, ישבתי שם באולם וחשבתי על כמה אגואיסטית אני בגלל שאני רוצה לשמור אותו במאגר פרטי, שיחכה לה (או לאחיה), אם תזדקק לו (כמובן בתקווה שלא). המשך ההרצאה פתר לי את הבעייה המוסרית הזו. הם שומרים רק דם של אנשים בריאים ועם ההריון גילינו שיש לי טלסמיה מינור, כלומר, הם בכלל לא מוכנים לקבל את הדם שלי, יופי. לא צריך :).

(עוד מידע על דם טבורי כאן)

ההרצאה השנייה הועברה ע"י מי שכתבה את הספר "רואה את הנולד", מיסטיקנית, מיילדת, דיברה על גילגול נשמות אל העובר, בחירת שמות וכו' - היה כמו שזה נשמע.

עוד הפסקה עם תור לאוכל וחלוקת מתנות שלא הגעתי אליהן.

לסיום, הרצאה בנושא סקס בהריון (מי שממש רוצה פירוט יכול לקרוא כאן).

חזרתי עייפה, עמוסת שקיות עם פליירים פרסומות ודוגמיות, התעשיה הזו בטח מגלגלת המון כספים, אם שווה להם להשקיע בנו ככה. עוד לא החלטתי אם זה היה רעיון טוב להגיע להפנינג הזה או לא, מה שכן זו פעם אחרונה שאני הולכת בלעדיו.