משחקים באבא ואמא

נתחיל בלהסביר שאני עייפה רוב הזמן, אני מתעוררת מוקדם (קרן שמש ראשונה מקפיצה אותי מהמיטה, שתחנק) כל רעש הכי קטן מעיר אותי (רדיו אצל השכנים, כפכפים של השכנה מלמעלה), לוקח לי המון זמן להרדם, אני קמה המון פעמים לשירותים, החתולה מעירה אותי באופן קבוע להאכיל אותה בחמש או בשש בבוקר (לא משנה מתי האכלתי אותה לפני השינה), בבוקר בד"כ אני לא חוזרת לישון אלא נשארת ערה עד שאני יוצאת לעבודה.

בשלושת הימים האחרונים, מכונת הכביסה הארורה שלנו מעירה אותי כל יום בהתמדה.

אני שונאת אותה.

כשהיא מגיעה לשלב הסחיטה (או משהו) היא עושה רעש כאילו היא עוברת בזמן, ואני כל פעם מחדש מתעוררת מבוהלת מהרעש. אז היא מפסיקה, ואני מתהפכת לצד שני ומנסה להמשיך לישון, היא מחכה עד שאצליח להרדם, מה שלא בא בקלות ואז ממשיכה לסיבוב שני ושלישי עם הפוגות לתת לי להרדם ומעירה אותי בשנייה שנרדמתי - ככה עד שאני מתייאשת מלחזור לישון ואז היא מפסיקה, כשברור לה שהמשימה שלה הושגה.

איך אני אמורה להשאר רגועה כשההורמונים משתפים איתה פעולה (עם המכונה) וגורמים לי לקחת הכל, כל כך קשה. ממש בכיתי על זה שאני כל כך עייפה ולא מצליחה לישון. עכשיו אני כבר חייבת לצאת לעבודה.

מוות למכונת כביסה.

זה שמצאתי את התמונה הבאה בחיפוש 'evil washing machine' אומר שיש תקדימים של מכונות כביסה מרושעות.

(לנו בכלל אין מייבש כמו בתמונה למרות שאנחנו משתמשים באותו הנוזל כביסה)

ומשום מה החיפוש מעלה גם את התמונה הזו

אני לא יכולה להגיד אפילו מילה רעה אחת על מי שמפעיל את המכונה המרושעת, כי הוא זה שמכבס, תולה ומסדר בארון לבד. ואני אוהבת אותו.