| |
משחקים באבא ואמא
בלוג חד-נושאי לפניך. פתחנו את הבלוג בתחילת ההריון הראשון ונשארנו מאז. שנינו כותבים כאן בעיקר על הבנות אמילי ואיווה (פעם היה לנו עוד בלוג בסביבה). |
| 6/2006
הרגשתי והרגשתי, נה נה בננה
אתמול (או שלשום..יום חמישי בכל מקרה ואני לא יודע מתי הפוסט הזה יעלה כי יש איום על הקוראים ולכן הפוסט הזה לא יעלה עד שהפוסט הקודם יקבל מספיק תגובות מה שאומר שהפוסט הזה יכול להעלות עוד שבוע ואז השימוש במילים אתמול או שלשום לא יהיה נכון. מצד שני גם המילה חמישי לא טובה כי אם לא הגבתם כל השבוע עד שבת הבאה, יום חמישי יהיה היום הלא נכון...זה אומר שצריך לכתוב תאריך. אוקי, אז בתאריך ה 8/6/2006) גם אני הרגשתי אותה.
זה היה כל כך מדהים.
ברור שאנחנו יודעים שהיא שם וראינו ויש עדויות נפח אבל להרגיש אותה מקפצץ בפנים ורצה על קירות הבטן, או סתם מסתחררת זה מופלא. בכל רגע של הפתפתחות התהליך הופך מדהים יותר, בונה מתח לקראת הקסם הגדול ביותר - שאחרי 9 חודשים ממש יוצא יצור חי ומושלם.
מאז גיל 15 רציתי תינוק/ת, הדהים אותי בערך מאותו הזמן איך שהתהליך מתרחש ועכשיו אני אהיה אבא.
היום הסתובבתי עם אחי בכמה מקומות וסביב היו בנות. לרוב אני לא מתייחס אליהן, עד שפגשתי אותה כמעט ולא התייחסתי לבנות - באופן כללי הם מעצבנות אותי (לא שבנים מעצבנים פחות) ואלא אם היה משהו מעניין במיוחד בבחורה - משהו שאני חורט בזיכרון לשימוש מאוחר יותר בכתיבה שלי - אני פשוט ממשיך הלאה.
אלא שהיום קרה משהו מוזר. הבטתי בבנות וחשבתי על זה שהן ילדות של מישוים (איש הוא מישהו, אישה היא מישהי - זוג הם מישוים) ושהילדה שלי יכולה להיות, ברמת ההתנהגות, דומה לזו שלהן. זה היה מחקר אנטרופולוגי מקוצר כי לא היינו בחוץ זמן רב מידי בו בחנתי התנהגות לא כפי שאני עושה בדרך כלל אלא מזווית אחרת לגמרי.
זה היה מהנה, לעשר דקות ואז השתעממתי שוב מהאנשים סביבי.
הוא
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: