כמו שהוא כבר כתב הסקירה הייתה מדהימה. הוא זה שכותב את הפוסטים הראשוניים על הסקירות (כל השתיים :) ) ואני זו שלפעמים (אחת מתוך שתיים) מקדימה והורסת לו את הפאנץ' ליין :)
לפני בדיקות אני כל כך לחוצה, עם דמעות ואפקטים. אני יודעת שהכל בסדר (טפו ^3) אבל לא רוצה להיות שאננה, הרי יש סיבה אמיתית לעשות את הבדיקות האלו, חוץ מזה שאנחנו לא יכולים להתאפק ורוצים כבר לראות אותה.
במהלך הבדיקה התמוגגתי, אין מילים טובות מספיק לתאר עד כמה זה מדהים.
כשראו את האצבעות שלה, אפשר היה לראות את פרקי האצבע ישר שאלתי אם היא לא רזה מדי והרופא שאל מאיזה עדה אני... :)
כרגע היא 24 ס"מ ו-650 גרם, קצת גדולה (נו בטח עם כל מה שאנחנו אוכלות) וזה מאוד משמח אותי, אם היא הייתה קצת קטנה הייתי חושבת שאולי היא לא מקבלת ממני את כל מה שצריך - אבל היא כן וזה מה שחשוב.
הרופא אמר שהיא יפה, אבל הוא בטח אומר את זה לכולם...
אתם יכולים לראות בבירור את היד ועוד רגל או יד :)
הבוקר ביקרנו אצל הגניקולוגית. קיבלנו שיעורי בית - עוד בדיקת דם, תור להמטולוגית, תור למומחה אלרגיות (הרחבה בפסקה הבאה), העמסת סוכר ולחזור אליה עוד חודש.
בקשר לאלרגיות, אני אלרגית לכל התרופות נגד כאבים שניסיתי, חלק גורמות לי להתנפח, חלק לפריחה, אדוויל גרם לי לראות בשחור לבן ולהקיא את הנשמה. אני אלרגית אפילו לקל גרון (מרדים לי חצי פנים). ולמה זה מעניין אותנו, כי הייתי רוצה לדעת עכשיו אם אני אלרגית לאפידורל ולא לגלות את זה ביומולדת שלה...
אף אחד לא יודע מה עם הבדיקת חלבון עוברי שעשיתי. אני מקווה מאוד שהם לא איבדו אותה, אין לי כוח לזה.
עייפה. הולכת לישון. יש לי יום חופש פתע.