משחקים באבא ואמא

אתמול חזרתי מהאימון בסטודיו סי, אכלתי קצת, ראינו טלוויזיה ורציתי ללכת לישון.

שכבתי במיטה (הוא עבד בחדר השני) האור נשאר קצת פתוח (יש לנו עמעם) קשה לי להרדם באור ולא היה לי כוח לקום לכבות אותו, אז שמתי כרית על הראש, היה לי חם, החתולה קצת הציקה לי (אני לא משחק!) כל מיני כאלה קטנים, קראתי לו בקול ענות חלושה אבל הוא לא שמע, רציתי להתקשר אליו מהטלפון הנייד שלי, אבל חשבתי שהוא לקח את הטלפון כדי שלא יעיר אותי (מסתבר שהטלפון היה מתחת לכרית).

אין שום סיבה אמיתית לזה שהדמעות התחילו לזלוג, מה שהמשיך לבכי אמיתי לתוך הכרית עם המון דמעות, השתנקויות ומשיכות באף. הרטבתי את הכרית במשך אולי רבע שעה, הכל נראה לי אפור ועצוב. קול חלש מאוד בראש ניסה ללחוש לי שהכל בסדר שהעצב הזה לא אמיתי, אבל שמתי את הקול הזה על השתק.

אספתי את כל הכוחות שלי וגררתי את עצמי לחדר עבודה, הוא הסתובב אלי (הוא עבד על המחשב) והיה מופתע לגלות את סערת הרגשות שהייתי בה. הוא רק נתן לי חיבוק גדול ואוהב (NQA*), ואני בכיתי לו לתוך הכתף. מסננת מבעד לדמעות שאני בסדר ושלא קרה כלום. עד שנגמר לי המאגר.

הוא ליווה אותי חזרה למיטה. הרגשנו את פו"ץ זזה, וצחקנו קצת עד שנרדמתי.

הייתי משתגעת בלעדיו.

* No Question Asked

בתמונה - החיבוק הכי מרגיע באינטרנט.