אתמול בדרך חזרה מהעבודה נשלחתי למכולת לקנות לנו חלב. בדרך חזרה מהמכולת היה מישהו שהלך אחרי, הסתובבתי אליו והוא שאל אותי "אפשר להכיר אותך למטרת נישואין?" אני חושבת שנבחתי עליו "לא !" וברחתי משם, עוד שמעתי אותו שואל "איך קוראים לך?" אההההה.
הוא היה דתי (לא חרדי), ואני הייתי עם שמלת גופיה ארוכה ורחבה (מאוד) משוק הפשפשים כנראה שנראתי לו דתיה. נראה גם שהוא לא הבחין בבליטת חודש שישי שלי... זה סוג של מחמאה.
טוב נו, גם זו דרך להתחיל עם בנות... ישירה למדי, לפחות הוא היה רציני לגבי.
חזרתי עכשיו מהאימון הדו-שבועי. היה מעייף מאוד, היא קשוחה איתנו. סופרת אחורה מעשר עד אפס ואז מוסיפה עוד חמש ואז אומרת לנו להשאר ככה "סטטי"... היא גם סופרת לאט, מדברת וחוזרת לספור מאיפה שהפסיקה.
היו רגעים שחשבתי שהיא רוצה שמישהי מאיתנו תלד ממש שם. מעניין באמת (לא רוצה לבדוק על בשרי, תודה) אם מישהי יולדת שם, אז הבת שלה מקבלת מנוי לסטודיו סי לכל החיים?
זו אני או שהשם דריה צץ עכשיו בכל מקום (לא שהתכוונו לקרוא לה ככה)?
קוראים שאני עייפה, לא?
אוכלת ביסלי והולכת לישון.
את הכלב/ה הזה מצאתי כשחיפשתי weird wedding