השבוע הזה הולך להיות קשה. זאת שעובדת איתי (רק אני היא והבוסים) טסה לחו"ל לכל מיני מקומות מסוכנים (כרגע היא בויאטנם) ובמקומה יש מחליפה.
החדשה נחמדה מאוד אבל היא קצת כמו שומר מסך, פשוט נמצאת שם כשאני לא - מטפלת בלקוחות שמגיעים, עונה לטלפונים - אבל לא הרבה יותר מזה, אני זו שעושה את כל העבודה. היא משאירה לי פתקים כמו צריך להזמין ככה וככה מזה וזה. אז למה שלא תזמין כבר בעצמה, זו רק דוגמא, אבל אני באמת לא מבינה למה היא לא עושה בעצמה את כל הדברים שהיא רושמת לי שצריך לעשות.
כנראה שהבעייה היא שאני לא מספיק קשוחה איתה ומכתיבה לה מה לעשות.
השבוע המשמרות שלי איומות, אני עובדת ימים ראשון עד רביעי משמרות ערב (כי היא לא יכולה), שהם ארוכות יותר, קשות יותר, עמוסות יותר ולא משאירות לי זמן לטפל בשום דבר אחר, אז אני צריכה להגיע הרבה לפני שעות הקבלה כדי להספיק משהו ויותר מזה אני מתעוררת מוקדם אז בערך בשעה חמש אני מגיעה לאפיסת כוחות - אולי היא מנסה להרוג אותי כדי לתפוס את מקומי? מתוחכמת...
היום בערב, אני אמורה לנסות לתמרן ולהגיע מהעבודה לאימון בסטודיו סי (מרחק למעלה מ-30 ק"מ), חוץ מזה שאני אגיע לאימון גמורה, אני צריכה שלא יהיו מקרי חירום ולקוות לכבישים פנויים, רוב הסיכויים שאני אשבר ואשאר לעבוד עד סוף המשמרת כמו ילדה טובה ואחראית.
עד כאן תלונות להיום, צריכה כבר לצאת לעבודה.
מחר בבוקר העמסת סוכר.
צריך לעדכן את הקאונטר בצד, הוא לא יודע שהחודש הראשון כולל שישה שבועות או משהו, אז אני צריכה לשקלל את התאריך שרשום שם (שוּנה).
תודה לכולם על איחולי המזל טוב, בגללה אין לי זמן לענות לכם אפילו לא להוסיף תמונה לפוסט...
ביי
איך טיפלתי בה? האם הספקתי לאימון? כל זאת ועוד בפוסט הזה :) (לקרוא בקול הקריין מהחתולים הסמוראים)