משחקים באבא ואמא

אתמול התחיל בחמש וקצת בבוקר כשהחתולה העירה אותי לאכול, היא התכוונה שאני יאכיל אותה על הדרך האכלתי גם את עצמי. פרוסה יפה של עוגת שוקולד (אולי צריך לשים אזהרה בכותרת הבלוג או איפשהו - בלוג זה עשוי לעורר/לדכא תיאבון).

תוך כדי בליסה הבנתי פתאום שעוד כשעתיים עומדים להשקות אותי ביותר מדי סוכר ענבים בקופת חולים ולראות איך הגוף שלי מתמודד עם זה. אמנם הבדיקה לא בצום, אפשר (רצוי?) לאכול קודם, אבל הם בטח לא התכוונו שאעמיס קודם בעצמי... הנחתי את המזלג וניסיתי לחזור לישון קצת עד שבע.

שאני ישנה בלילה ובכלל יש תופעה מעצבנת של התכווצות חזקה של השריר בשוק ברגל זה כואב. לא יודעת למה זה טוב (נובע ממחסור במגנזיום?), כך שאני מסתובבת עם רגליים תפוסות וכואבות.

קמנו ויצאנו לקופת חולים (אתם יכולים לקרוא מה הוא מספר על הבדיקה כאן) לא בדיוק קבענו תור (אמרו לנו שאין מקום) אלא יותר הודענו יום קודם שאנחנו מגיעים וניצלנו את זה שהאחות האחראית מרגישה אשמה על זה שאיבדו את תוצאות בדיקת החלבון עוברי שלי (לא באשמתם, אבל עדיין).

שתיתי את האיכס (רציתי להגיד להם שעשיתי העמסה משלי רק שעתיים קודם לכן...) עם לימון שהבאתי מבעוד מועד - היה מגעיל הרגשתי איך הבטן שלי כועסת עלי ולא מבינה למה אני עושה לה את זה. חיכינו קצת נצח (למרות שהבאתי מה לקרוא, לא יכולתי להתרכז שם), לקחו ממני דם וחזרנו הבייתה.

תוצאות בקרוב.

פוסט זה היה מאוחד עם הפוסט שאחריו, פוצל מטעמי נוחיות.