משחקים באבא ואמא

התחלנו חודש שביעי. הריון זה תשעה חודשים, חישוב זריז אומר שתשע פחות שבע זה שניים כלומר עוד חודשיים.

אז זהו שלא.

הרגע התחלנו שביעי עוד חודשיים יהיה תחילת התשיעי וצריך לעבור את כולו. התל"מ (תאריך לידה משוער) שלנו הוא 17/10/2006 (עוד שלושה חודשים) כלומר עד אז יעברו ארבעים השבועות, יש כאלה שנשארים עוד אחרי. אני מצידי לא מלחיצה אותה לצאת.

השתוללנו (אני ואתם) בימים האחרונים עם חשיפה וכו' ולא יצא לי להתלונן כמו שצריך :)

כואבות לי הרגליים, כפות הרגליים (הלכתי אתמול שלוש שעות במרכז ת"א עם חברות) והשוקיים בגלל שהם נתפסים לי כשאני ישנה (תופעת הריון מטופשת).

בימי רביעי אני בד"כ עובדת משמרת ערב, תיאורטית אני אמורה לישון עד מאוחר, אבל הגנן של הבניין מגיע בימי רביעי ומרעיש לי בכוונה עם המכסחת דשא ומסור ומפוח העלים ועוד אביזרים מרעישים ומרושעים שלו :(

קמתי גראוצ'י ויצאתי לעבודה מוקדם וחשבתי שאני אספיק דברים. הספקתי להגיע לפקק של השרון ולעמוד בו שעתיים. פשוט עמדנו. אחרתי לעבודה והגעתי לשם מרוטה ומותשת.

לשמחתי הייתה שם מישהי שבאה להתנדב אצלנו, היא עזרה לי המון - עשתה את כל הדברים הפיזיים בעודי יושבת כמו עריצה ומצביעה על מה שצריך לעשות. בסוף היום לא היה לי כוח לחכות שהיא תסיים לנקות ולסדר במקומי - אין גבול לחוצפה שלי. השיחות שלנו הסתכמו בחזרה על המשפטים המון תודה מצידי ולא מרגישה שהיא עוזרת מספיק מצידה, שילוב מנצח.

הוא התקשר אלי לעבודה וביקש רשות לקחת קצת מקוסקוס החירום הקפוא שלי. כמובן שהסכמתי. הבעייה שמאז חצי מוח שלי התעסק בלחשוב על קוסקוס והזמן עד שהגעתי לקוסקוס נמשך לנצח. הסברתי לו למה הוא גרם, כשהגעתי הקוסקוס כבר חיכה לי חם. הכל בסדר.

התחלתי לכתוב פוסט על איך זה להרגיש מישהי זזה לי בבטן, אבל אני לא מצליחה למצוא מילים טובות מספיק.

הולכת לישון.

לילה טוב ושקט לצפוניים ובכלל.