משחקים באבא ואמא

היא מבלבלת אותי הקטנה. כשאני מרגישה אותה זזה זה עושה לי ריסט (Reset) במוח (ואולי קצת Format) אני מפסיקה את מה שאני עושה, מהרהרת לעצמי ולוקח לי כמה דקות לחזור להמשיך את מה שעשיתי.

זה מוזר להרגיש אותה. נראה לי שהיא לא ממש בועטת, אלא יותר משפרת תנוחות, מתכרבלת. אפילו רואים קצת קפיצות של הבטן כשהיא עושה את זה.

לפעמים יש תנועות גדולות יותר המלוות ב"וואו" וחיוך גדול מצידי.

כשהיא זזה הרבה (אחרי קולה, שוקולד וסתם ככה) אנחנו אומרים שהיא בונה משהו שם בפנים.

במפגש הראשון של ההכנה ללידה הסבירו לנו על בריקסטון היקס (ככה כותבים את זה?) שהם צירים (צירונים) מדומים, התכווצויות ומתיחות, הרחם מתרגל "על יבש" תנועות שיצטרך לבצע ברצינות במהלך הלידה. אפשר לדעת שזה זה ולא הקטנה זזה בגלל שמדובר בתנועות סימטריות ולא נקודתיות כמו תזוזה שלה. לפני שידענו שזה קיים מדי פעם סיפרתי לו שנראה לי שהיא מותחת אותי בכוונה - מיישרת רגליים וידיים ומותחת לכל הכיוונים. עכשיו כשאנחנו יודעים שזו לא היא, נראה לנו שהיא חושבת שאני זו שעושה לה כיווצים - הרחם מסכסך(ת?) בנינו...

נראה שאני מתרגלת להכל. כבר לא מנסה לעבור במקומות צרים, מתרגלת למשקל שנוסף, ללכת לשירותים מיליון פעמים ביום, ללקחת כדורים וכל השאר. יש לנו תופעה חדשה - סחרחורות. אני יושבת ומרגישה ממש כמו מחלת ים החדר זז כשאני לא.

החתול הזה כאן כי זה עושה סחרחורת להסתכל עליו וכי הוא חמוד :)

מחר במפגש השלישי של הקורס הכנה ללידה יהיה סיור בבית החולים ו... הסרט. סרט שבו יראו לנו לידה. לא חושבת שאני מוכנה לזה עדיין... גם את הלידה שלי אני לא אוכל לראות (אף מילה על מראה גדולה), אז לא יודעת כמה טוב יהיה בשבילי ממש לראות את זה, הבנתי שזה טראומטי לצופים מכל מי שיצא לו לראות את הסרט. הכי הרבה אני אתחבא מאחוריו...