משחקים באבא ואמא

העייפות חזרה ובגדול. שוב אני צוברת סיבות לקום מהספה, מעגלת פינות ולא עושה דברים קטנים שפשוט אין לי כוח אליהם, מה שלא מפריע לי אחר כך להתעצבן על זה שלא עשיתי אותם.

קצת כבדה לי הבטן (כן, אני יודעת יהיה יותר כבד. שקט שם).

עייפות וחוסר ריכוז מביאים לתגובת שרשרת של דברים מיותרים ומעצבנים שצריך לעשות.

אתמול יצאתי מהעבודה בחופזה -עבדתי משמרת ערב והייתי צריכה לצאת מוקדם לקורס הכנה ללידה. הבוקר גיליתי שהמפתחות לעבודה נעולים בתוך העבודה, אז נסענו (היו לי פגישות באיזור אז הוא הצטרף אלי) לבית של אחד הבוסים לקחת ממנו מפתחות. עשינו המון פניות לא נכונות והגענו אליו במקרה.

זה שיצאתי מוקדם לא הפריע לנו לאחר (בשניות ספורות, באמת) ולא למצוא את הקבוצה שהתקבצה במיון יולדות, הוא חשב שאני יודעת איפה נפגשים ואני חשבתי שהוא הקשיב :) אתמול זה היה פחות משעשע - התחלתי להלחץ שזה חשוב לדעת להתמצא במבוך הבית חולים, איפה נרשמים, מה להגיד...

איכשהו נקלענו לחדר שבו הקבוצה עתידים להפגש וארבנו להם שם, הם בהחלט הופתעו.

הסבירו לנו קצת על המכשירים המיטה, משמרות של אחיות, רופאים, אפידורל כמובן וכו' ואח"כ ראינו את הסרט שחששתי ממנו. לא היה נורא בכלל. אני יודעת מאיפה היא אמורה לצאת, וזה מה שהיה שם. נראה לי דווקא מאוד טבעי, כואב כמובן אבל טבעי ולא מפחיד.

הנשים בסרט לא לקחו אפידורל, בכלל בחו"ל זה לא נפוץ כמו בארץ (80% מהלידות בליס) יש את הגישה של למה שיכאב אם אפשר שלא. אבל אני מאמינה שהטבע יודע מה הוא עושה, שיש סיבה לכאב, הוא משחרר חומרים או משהו שמסייעים ללידה, גורם להתכווציות לא יודעת מה. אני חושבת שיש לי סיבולת גבוהה להזכירכם אני אלרגית למשככי כאבים.

האפידורל מפחיד אותי ולא מושך אותי בכלל, להיות משותקת חלקית, מחט בעמוד השדרה, להיות מקורקעת למיטה ועוד לא התחלתי עם הסיכונים (לא מצאתי את הקישור לטופס הויתור שצריך לחתום עליו) בייחוד עם האלרגיות שלי.

נשכיר מכשיר טנס, נברר לגבי לידת מים (כדי שהברווזון שלי יוכל להצטרף אלי) אבל אם ממש יכאב אני לא פוסלת שימוש באפידורל. נעדיף אפיקל (walking epidoral) ומוניטורים אל-חוטיים :)

מזכירה לכם שאני רק בשבוע 30

כך שעוד מוקדם לכל הדיבורים האלה על לידה, יש לי עוד המון זמן (למעלה מחודשיים) לתאריך המשוער

ואני עוד יכולה לשנות את דעתי הלוך ושוב כמה פעמים.