משחקים באבא ואמא

אם חשבתי ששלשום היה יום ארוך ומעייף אתמול הקפיץ אותנו לדרגות עייפות בשמיים וצחק בזלזול על עייפות יום שני.

(Off the charts כל פעם שאנחנו שומעים את המשפט הזה בסדרות שלנו אנחנו חושבים שאולי הגיע הזמן לכייל מחדש :))

אני אנסה להסביר מה היה באובייקטיביות (שקט שם).

אתמול (יום שלישי) הייתי אמורה לעבוד משמרת ערב והיא משמרת בוקר (מומלץ להכנס לקישור לקבלת רקע). עד כאן בסדר. ביום שני בערב התקשרתי אליה ושאלתי אם אפשר להחליף משמרות כי יש הרבה דברים שאני צריכה לעשות בעבודה ואי אפשר לעשות אותם בערב כי אז גופים שאנחנו עובדים מולם לא נמצאים וגם כי העיר שאני עובדת בה סגורה בימי שלישי אחר הצהריים (חוק עזר עירוני כלשהו).

היא אמרה שתבדוק ותחזור אלי.

נסעתי לאימון בסטודיו סי וכשיצאתי ראיתי שהיא שלחה לי הודעה של "זה יהיה ממש נורא אם אני לא יכולה מחר? מבטיחה לפצות אותך שבוע הבא.."

כתבתי לה "לא נורא".

אני הבנתי מזה שאי אפשר להחליף משמרות מה שאומר שאני נשארתי עם משמרת ערב והיא בבוקר. שפשוט לא החלפנו.

נשארתי ערה עד מאוחר בידיעה שאני יכולה לישון עד שתיים בצהריים (תיאורטית) כי אני עובדת משמרת ערב. בתשע ורבע בבוקר אחד הבוסים (שבא פעם בשבוע) מתקשר אלי ואומר שהוא מחכה לבד מחוץ לעבודה (אין לו מפתח). התקשרתי אליה, היא אמרה שהיא חשבה שאני חייבת לעבוד בוקר בכל מחיר ושהיא הבינה שאני עובדת גם וגם. אוף. אף לא אחד מצירופי המילים הבאים לא הוזכרו בשיחות שלנו "אני יעבוד כל היום", "אני יעבוד משמרת כפולה" או כל דבר אחר.

אני הבנה מהולה בהקטנת ראש מצידה (אגב, היא עזבה את העבודה השנייה שלה). אני גם חושבת שאיפה שהיא לא הייתה בטוח שהיא הייתה יותר קרובה ממני.

אההההההה התלבשתי מהר ובעשר כבר הייתי בעבודה אחרי שהחתמתי כרטיס בכל הפקקים של כביש החוף (פולג, וינגט, הסירה, ירידה לאיילון, השלום ועוד) בדרך כלל אני יוצאת ממש מוקדם כדי להמנע מהם.

מצאתי את הבוס יושב על כיסא בחוץ, אמרתי לו שמקובל לשים כובע ולאסוף שקלים... היו אנשים שהגיעו, כעסו והלכו (ובצדק). לפחות הספקתי את כל הסידורים שבגללם ביקשתי משמרת בוקר... כשבוס אמר משהו עליה ישר אמרתי ברשעות "כן, בימים שהיא עוד הייתה טורחת להגיע בבקרים..."

לא כעסו עלינו על המחדל, אבל מעצבן אותי שחושבים שמדובר בבלבול הריון שלי.

בהפסקת צהריים קפצתי לבית של ההורים לארוחת צהריים ומשם חזרה לעבודה למשמרת נוספת.

היה קשה.

מאוד.

גם מי שלא בהריון היה מתקשה לעמוד באתמול.

יצא שהייתי בעבודה מעשר עד שמונה סגרתי 10 פאקנינג שעות (וזה רק מהרגע שהגעתי לעבודה עד שיצאתי ממנה לא כולל זמן דרך), הפסקת צהריים בהחלט לא הייתה מנוחה, עוד נסעתי בה לסידורי עבודה בפקקי תל אביב.

רציתי להשאיר לה פתק מרושע להבוקר של "אם את קוראת את זה כנראה שהגעת..." (בסוף לא השארתי).

אחרי העבודה נסעתי לפגוש חברות, לסיים פרוייקט קטן שאנחנו דוחות כבר כמה שבועות ואני בהחלט נהנת ממנו. היה מעייף אך מרצה.

הגעתי הבייתה בשתיים עשרה בלילה והתעלפתי.

השבוע יוצא שחוץ מיום שני אני עובדת כל יום משמרת ערב (ואתמול גם וגם for extra fun), להזכירכם זה הרבה יותר קשה לי (קצת פירוט כאן). לקינוח אני גם עובדת ביום שישי. ממש התעלללות. חייבת להשיג לעצמי עמוד שדרה ראוי (יש ב-Ebay?).

כולם מתבקשים להגיב ולהגיד שאני צודקת ושאין לכם מושג למה היא החליטה שאני גם עובדת בוקר (אתם לא צריכים לשמוע את הגירסא שלה, תסתפקו באמת :))